מיין לפי

צרו קשר

ראש החוג: פרופ' אורי שחמון
ori.shachmon@mail.huji.ac.il

יועצת תלמידי בוגר: ד"ר מרים גולדשטיין
mi.goldstein@mail.huji.ac.il

יועץ תלמידי מוסמך: ד"ר איאס נאסר
iyas.nasser@mail.huji.ac.il

רכזת החוג: גב' שרה פרנסה
sarap@savion.huji.ac.il
טלפון: 02-5883965
משרד: בניין רוח, קומה 4 , גוש 5 חדר 4507

שעות הקבלה:
יום א' | 11:30 - 14:30.
ימים ב' - ה' | 10:00 - 13:00.
מחוץ לשעות הפעילות: בתיאום מראש

 

צוות

מיכל לוי

ד"ר מיכל לוי

02-588-3657
חדר 5326
שעת קבלה: בתיאום מראש או במייל, יום שני 15:00-14:00

קרא עוד
ד"ר מיכל לוי עשתה את לימודיה האקדמיים מהתואר הראשון עד השלישי באוניברסיטה העברית. היא מלמדת בחוג לשפה וספרות ערבית משנת 2000.

עבודת הדוקטורט שלה נעשתה בהנחייתם של פרופסור שרה סטרומזה ופרופ' איתן קולברג, ועניינה העולם הבא וסוגיית גמולו של האדם לאחר המוות. במרכז העבודה עומד חיבורו של הפרשן והוגה הדעות בן המאה השתים עשרה, פח'ר אלדין אלראזי, אשר מציג בהרחבה את רעיונותיהם של חכמי האשעריה ושל הוגי דעות מן המעתזלה ומזרמים אחרים באסלאם.

תחומי העניין שלה כוללים פרשנות קוראן, ספרות הכלאם, חקר השפה הערבית – הכתובה והמדוברת - על היבטיה הלשוניים והתרבותיים.

קראו פחות
אורי שחמון

פרופ' אורי שחמון

ראש החוג
חדר 5325
שעת קבלה: בתיאום מראש או במייל.
02-5883644

קרא עוד
ד"ר אורי שחמון היא דיאלקטולוגית שעוסקת בתיעוד ובאפיון להגים ערביים מדוברים. עבודת הדוקטורט שלה, שנכתבה בהנחייתו של פרופסור סימון הופקינס, התמקדה בלהג ערבי ייחודי המדובר על גבול תימן-סעודיה. מאז הרחיבה את היריעה ועסקה בלהגים נוספים בתימן ובחצי האי הערבי.

מאז שנת 2002 מקליטה ומנתחת להגים פלסטיניים שונים, ומתעניינת במיוחד בערבית הכפרית במרכז הארץ ובגליל, ובהבדלים בין הערבית של מוסלמים, נוצרים ויהודים במרחב שלנו.

בקורסים שלה היא מדריכה תלמידים בעבודת שדה דיאלקטולוגית, בעבודה עם אינפורמנטים ובניתוח לשון מדוברת. בנוסף, מלמדת ספרות ערבית מודרנית ועוקבת אחר החלחול ההדרגתי של הדיאלקטים אל הספרות היפה והעיתונות הרשמית במרחב הפלסטיני.

בימים אלה מנהלת פרויקט גדול העוסק בתהליכי שינוי לשוני בקרב ערבים נוצרים בישראל. בנוסף, שוקדת על הקמת פרויקט חדש בשיתוף עם אוניברסיטת פרייבורג הגרמנית, במסגרתו יתועדו סיפורי חיים מפי פליטים סורים באיזורים שונים בגרמניה.

קראו פחות
מיכאל אבשטיין

ד"ר מיכאל אבשטיין

חדר 6419
שעת קבלה: בתיאום מראש או במייל

קרא עוד
ד"ר מיכאל אבשטיין עוסק בחקר המיסטיקה האסלאמית הקלאסית, בדגש על קשרים בין המיסטיקה הסונית למסורת השיעית. ד"ר אבשטיין מתעניין במיוחד במיסטיקה שהתפתחה באל-אנדלוס, היא ספרד המוסלמית, וביחד עם עמיתים מתחום מדעי היהדות מבקש להתחקות אחר קשרים אפשריים בין המיסטיקה האסלאמית לבין הקבלה.

ד"ר אבשטיין השלים את לימודי התואר השלישי שלו בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית.

קראו פחות
אלברט ארזי

פרופ' אלברט ארזי

קרא עוד
פרופ' אלברט ארזי החל את דרכו המחקרית באוניברסיטת ליון שבצרפת, בה השלים תואר ראשון בחוג לשפה וספרות ערבית ובשפה וספרות צרפתית. את עבודת הדוקטורט השלים ארזי בסורבון שבפריז, והיא עסקה בשירת ההיתול בתקופת בית עבאס במאות ה-8 וה-9.  

בהמשך דרכו האקדמית התמקד ארזי בחקר הפואטיקה של השירה הערבית הקלאסית, ספרות האהבה בדור הזהב, והשירה הקדם-אסלאמית. אחד מהישגיו החשובים של ארזי בתחום זה הוא פרסום הקונקורדנציה לשירה הערבית הקדומה (1999), אותה ערך יחד עם תלמידו ד"ר סלמן מסאלחה.

ארזי שימש כחבר סגל בחוג משנת 1976, וכפרופסור מן המניין החל משנת 1990, עד יציאתו לגמלאות בשנת 2006. כיום הוא פרופסור אמריטוס בחוג לשפה וספרות ערבית. 

קראו פחות
דניאל בהר

ד"ר דניאל בהר

שעות קבלה: בתיאום מראש
02-588-3456

קרא עוד
ד"ר דניאל בהר עוסק בספרות הערבית המודרנית בדגש על שירת הפרוזה (קצידת אל-נת'ר). ב-2010 סיים לימודי תואר ראשון בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית. את תואר הדוקטורט השלים בחוג לספרות השוואתית באוניברסיטת הארווארד (PhD, 2019).

אחרי קבלתו זכה במלגת פוסט-דוקטורט בת שנתיים מטעם ה- Mellon Foundationולימד בתכניות ללימודי יהדות וללימודי מזרח תיכון בדארטמות' קולג' (Dartmouth College). עבודת הדוקטורט שלו עסקה בלשונות השירה המודרנית בסוריה, במימדיה החברתיים, התרבותיים והפוליטיים של שירה זו, וביחסיה הנרחבים עם שירות העולם בתרגום. תחומי המחקר שלו הם בתווך שבין פילולוגיה, ספרות השוואתית והיסטוריה של הרעיונות. יש לו מספר פרסומים הנוגעים בהיבטים הגלובאליים של ז'אנרים וזרמים ספרותיים במאה העשרים (מודרניזם, ריאליזם סוציאליסטי, שירת 'עדות היסטורית') ובפרט בהתגלמותם בספרות הערבית. כמו כן, הוא מתעניין בתיאוריות של תרגום ועוסק בתרגום שירה ערבית לאנגלית ולעברית. בוגר תכנית אמירים וכיהן למשך שנה כרכז התכנית.       

 

קראו פחות
חגי בן-שמאי

פרופ' חגי בן-שמאי

קרא עוד
פרופ' חגי בן-שמאי החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים, שבה למד לתואר ראשון בשפה וספרות ערבית והיסטוריה של ארצות האסלאם. במהלך התואר השני התמחה בן-שמאי בערבית ושפות שמיות. הוא הגיש את עבודת הדוקטורט שלו בשנת 1978, וכותרתה "שיטות המחשבה הדתיות של אבו יוסף יעקוב אלקרקסאני ויפת בן עלי".

עם השלמת התואר השלישי שימש בן-שמאי כמרצה בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית, ובשנת 1994 התמנה לפרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית. פועלו האקדמי נסב סביב מחקר פילולוגי של פרשנות המקרא וההגות של הקראים, כמו גם בכתביו של רב סעדיה גאון, תוך הצגת חידושים רבים בתחומים אלה.

בן-שמאי תרם תרומות נכבדות ביותר לחקר יצירתו ופועלו של רב סעדיה גאון. כמו כן הוא תרם רבות למוסדות מחקר הקשורים למורשת יהודי המזרח. כך, נמנה בן שמאי עם מייסדי החברה לחקר הערבית-יהודית (1984), ניהל את "המפעל לחקר התרבות הערבית-היהודית וספרותה" במכון בן-צבי, ואף שימש כראש המכון בשנים 2003-1996. אחרי פרישתו לגמלאות מן האוניברסיטה העברית (2007) , שימש בן-שמאי כמנהלה האקדמי של הספרייה הלאומית בירושלים (2015-2009). 

קראו פחות
מאיר מ' בר-אשר

פרופ' מאיר מ' בר-אשר

חדר 5306
שעת קבלה: יום שני, 14:00-13:00
02-588-3700

קרא עוד
פרופ' מאיר בר-אשר נולד במרוקו. את כל לימודיו האקדמיים החל מהתואר הראשון ועד הדוקטורט עשה באוניברסיטה העברית. את לימודיו לתואר ראשון, שאותם סיים ב-1978, עשה בחוג לשפה וספרות ערבית ובחוג לפילוסופיה יהודית וקבלה. את לימודי התואר השני עשה בחוג לשפה וספרות ערבית. עבודת הגמר שלו לתואר זה נכתבה בהדרכתו של פרופ' שלמה פינס ונושאה היה: "עיונים בתורת המידות של אַבּו-בַּכְּר אל-ראזי".

עם תום לימודי המ"א נסע לשנת לימודים אקדמית אחת (1983-1982) בפריז. הוא למד שם באוניברסיטת פריס 3 של הסורבון וכן בבית הספר ללימודים גבוהים (Ecole Pratique des Hautes Etudes).את עבודת הדוקטורט שלו כתב בהדרכתו של פרופ' איתן קולברג. נושא העבודה היה: "סוגיות בפרשנות הקוראן השיעית האמאמית הקדומה (מאות שלישית-רביעית להג'רה/תשיעית-עשירית לסה"נ)". הדוקטורט אושרבשנת תשנ"א (1991) בהצטיינות יתרה. מאיר בר-אשר שימש מזכיר החברה המזרחית הישראלית בין השנים 1983-1982, ואחר כך עוזר מחקר ואסיסטנט בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בין השנים 1983-1992. בשנת 1992 מונה למרצה באוניברסיטה העברית; כיהן כראש החוג לשפה וספרות ערבית בשנים 2002-2000 ואחר כך כראש המכון ללימודי אסיה ואפריקה בשנים 2006-2004. בשנת 2003 הועלה לדרגת פרופסור חבר וב-2007 נבחר לכהן כראש הקתדרה בחקר האסלאם על שם מקס שלזינגר. ב-2007 זכה בפרס מיכאל מילקן על מצוינות בהוראה במשך שלוש שנים ברציפות. שהה בשבתונים באוניברסיטאות אוקספורד ופריס.


החל מחודש ספטמבר 2002 ועד לחודש מארס 2003 עמד, יחד עם פרופ' איתן קולברג בראש קבוצת מחקר במכון ללימודים מתקדמים שבאוניברסיטה העברית. נושא עבודת המחקר של הקבוצה "בדלנות וסגירות כנגד פתיחות ואוניברסליות באסלאם השיעי(Exclusivity and Universality in Shi'i Islam).הייתה זו הפעם הראשונה שבה התכנסה קבוצת חוקרים בינלאומית לעיסוק משותף בחקר השיעה למשך תקופה כה ארוכה (חצי שנה). באוקטובר 2008 נבחר לכהונה שנייה כראש החוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית. הוא מילא תפקיד זה עד לאוקטובר 2010. החל מחודש ספטמבר 2010 ועד לחודש מארס 2011 עמד, יחד עם פרופ' מרדכי כהן, חוקר מקרא מן הישיבה יוניברסיטי בניו-יורק, בראש קבוצת מחקר במכון ללימודים מתקדמים שבאוניברסיטה העברית. נושא עבודת המחקר של הקבוצה היה "מפגש עם כתבי הקודש בתרבויות חופפות: דרכי פרשנות יהודיות, נוצריות ומוסלמיות קדומות והשלכותיהן המודרניות (“Encountering Scripture in Overlapping Cultures: Early Jewish, Christian and Muslim Strategies of Reading and Their Contemporary Implications"). לצד עבודתו באוניברסיטה העברית כיהן מאיר בר-אשר כסגן ראש מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח בשנים 1997-1994. במשך חמש שנים (2003-1998) שימש כעורכו של כתב העת 'ספונות' היוצא לאור מטעם מכון בן-צבי וכיום חבר בוועדת המערכת של כתבי העת "קתדרה","Jerusalem Studies in Arabic and Islam",ו"אלכרמל" (היוצא לאור באוניברסיטת חיפה(.

קראו פחות
מרים גולדשטיין

ד"ר מרים גולדשטיין

חדר 5312
שעת קבלה: בתיאום מראש או במייל.
02-588-3655

קרא עוד
ד"ר מרים גולדשטיין החלה את דרכה האקדמית באוניברסיטאות הארווארד (B.A., 1999) וקיימברידג' (M.Phil, 2001), והשלימה את עבודת הדוקטורט שלה באוניברסיטה העברית בירושלים. כיום עוסקת גולדשטיין בחקר הספרות הערבית-היהודית של ימי-הביניים, כמו גם בחקר ספרות הפולמוס הבין-דתי בתקופה זו.

כמו כן, גולדשטיין אחראית על פרויקט “Judeo-Arabic Biblical Exegesis in the Tenth Century,” , הממומן ע"י הקרן הישראלית למדעים (2015-2019). במסגרת הפרויקט מונחים יסודות מהותיים להבנת ההתפתחות של הפרשנות הערבית-היהודית הקדומה, ביניהם שחזור פירושו של רב סעדיה גאון לספר ויקרא, ופירושי רב שמואל בן חפני גאון לבמדבר ודברים. גולדשטיין כרגע עובדת על ספר שמוקדש לחיבור הראשון בפולמוס בין היהדות לנצרות, "תולדות ישו" בגרסאותיו בערבית-יהודית. במהלך עבודתה האקדמית זכתה גולדשטיין במספר פרסים אקדמיים יוקרתיים, ביניהם מלגת מארשאל (Marshall Fellowship) ומלגת אלון.

קראו פחות
אור גרייף

אור גרייף

תלמיד מוסמך מחקרי

קרא עוד
המחקר שלי מתמקד בתופעות דוקטרינריות תיאו-פוליטיות בזרם הסלפיה-ג'האדיה. 

המדריך: ד״ר דניאל לב

קראו פחות
נויה דואניס

נויה דואניס

תלמידת מוסמך מחקרי
קרא עוד

נושא עבודת התזה: העיסוק המיסטי המוקדם באותיות במאה ה-10, בכתאב חואצ' אלחרופ לאבן מסרה ובפירוש לספר יצירה לדונש בן תמים

מנחים: ד"ר מיכאל אבשטיין וד"ר אבישי בר-אשר.

עבודת התזה של נויה היא חלק ממחקר השוואתי המבקש להתחקות אחר מקורות רעיוניים משותפים למיסטיקה האסלאמית והקבלה באלאנדלוס, היא ספרד המוסלמית, ובצפון אפריקה.

קראו פחות
עידו דניאלי

עידו דניאלי

תלמיד מוסמך מחקרי

קרא עוד
נושא עבודת התזה: הלהגים הערביים של יהודי דרום עיראק - תיעוד, סיווג וניתוח

מנחה:  ד"ר אורי שחמון

עבודת המוסמך של עידו תעסוק בלהגים הערביים של יהודי דרום עיראק. העבודה תתבסס על עבודת שדה בקרב יהודים שעלו לארץ מדרום עיראק ותציג קורפוס של טקסטים נראטיביים רצופים בערבית של הקהילות הדרומיות. על בסיס החומר שייאסף הוא יציע אפיון לשוני ושיוך טיפולוגי בתוך קבוצת הלהגים העיראקיים. כמו כן הוא ינסה להתחקות אחר דפוסי השימוש הלשוני והמגע עם להגי הסביבה המוסלמית.

קראו פחות
סימון  הופקינס

פרופ' סימון הופקינס

קרא עוד
סימון הופקינס גדל באנגליה ולמד שפות שמיות באוניברסיטת לונדון. עבודת הדוקטור שלו עסקה בלשונם של הפפירוסים הערביים הקדומים מראשית האסלאם ופורסמה בכותרת Studies in the Grammar of Early Arabic בשנת 1984.

אחרי שנים אחדות של הוראת העברית באוניברסיטת קייפטאון עלה הופקינס לארץ. הוא עבד במפעל המילון ההיסטורי של הלשון העברית שליד האקדמיה ללשון העברית בירושלים ובשנת 1984 הצטרף לחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית.

סימון הופקינס מתעניין בפילולוגיה של השפות השמיות בכלל, במיוחד בהיסטוריה של הערבית והארמית והיחסים ביניהן. בתחומים אלו פרסם מחקרים על הערבית היהודית של ימי הביניים (בייחוד על חיבורי הרמב"ם) ועל הלהגים של הארמית המדוברת חדשה.

קראו פחות
יוסף ויצטום

ד"ר יוסף ויצטום

חדר 6424
שעת קבלה: בתיאום מראש או במייל.
02-588-3743

קרא עוד
ד"ר יוסף ויצטום השלים את לימודי התואר הראשון והשני בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית. את עבודת הדוקטורט הוא כתב באוניברסיטת פרינסטון. תחומי העניין העיקריים שלו נעים סביב הקוראן ופרשנותו, ספרות החדית', הספרות הסורית הקדם-אסלאמית, תרגומים מסורית לערבית, וגלגולי מסורות מדרש בין יהדות, נצרות ואסלאם.

 

קראו פחות
דלית זלצר

דלית זלצר

דוקטורנטית

קרא עוד
דלית זלצר היא דוקטורנטית בחוג לשפה וספרות ערבית ומתמקדת בספרות מודרנית. עבודת הדוקטורט שלה, בהנחיית פרופ' גבריאל מ' רוזנבאום, עוסקת ביחסים בין המינים בספרות העכשווית במצרים, בעיקר של סופרי הדור האחרון (1990 ואילך). זלצר עוזרת מחקר בפרויקט המילון המצרי של פרופ' גבריאל מ' רוזנבאום, מורה לערבית בבית הספר עירוני ג' ע''ש מוטה גור במודיעין והמדריכה הפדגוגית להוראת ערבית במחלקה ללימודי הוראה באוניברסיטה העברית.

קראו פחות
יוסרי ח'יזראן

יוסרי ח'יזראן

קרא עוד

היסטוריון וחוקר העוסק בעיקר בהיסטוריה הפוליטית והחברתית של אזור הסהר הפורה בעת החדשה ובחברה הערבית בישראל. יוסרי ח'יזראן פירסם עד כה שני ספרים ושורה של מאמרים בכתבי עת מדעיים על לבנון והאזור.

 

קראו פחות
יוני יהב

יוני יהב

דוקטורנט

קרא עוד
עבודת הדוקטורט שלי עוסקת בכתביו ובהגותו של אבן קתיבה א-דינורי, איש אדב ותיאולוג שחי במאה השלישית / תשיעית בעיראק. 

עיקר המחקר שלי עוסק בקשר שבין כתיבתו וגישתו התיאולוגית כאיש אהל אל-חדית' ובין כתיבתו ותפיסותיו כאיש אדב. 

כחלק מעיון ביחס זה עולות סוגיות מרתקות בהן עוסק אבן קתיבה כגון קשר בין שפה ותודעה, פילוסופיה ושמרנות דתית, אמונה ואמת ועוד. בנוסף, המחקר בוחן את היחסים והאינטרסים החברתיים והפוליטיים הקושרים בין אנשי אדב, אנשי דת ואנשי החצר העבאסית והבאים לידי ביטוי בחייו ובכתיבתו של אבן קתיבה. 

המנחים שלי הם פרופ' שרה סטרומזה מהחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית ופרופ' נמרוד הורביץ מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון. 

 

تتناول رسالة الدكتوراه التي أكتبها موضوع  تفكير وكتابات ابن قتيبة الدينوري وهو أديب وعالم دين عاش خلال القرن الثالث -ه / التاسع -م, في العراق. 

يتركز بحثي  بعلاقة عقيدته ومواقفه الدينية لابن قتيبة وهو عالم  يميل إلى أنصار أهل الحديث من جهة وكتابته وتفكيره الأدبي من جهة أخرى.  

وتثير نتيجةً لنظرة في هذه العلاقة مسائل شائقة يتناولها ابن قتيبة مثل العلاقة بين اللغة ووعي الإنسان, بين الفلسفة والتحفظ الديني, بين الحقيقة والأمان والخ. اضافة لذلك, ابحث العلاقات والمصالح المشتركة التي تربط الأدباء, علماء الدين وعناصر الخلافة العباسية كما تظهر من خلال حياة وعقيدة ابن قتيبة الدينوري.  

 

المشرفون على رسالة الدكتوراة هم بروفيسور سارة سترومزا من الجامعة العبرية وبروفيسور نيمرود هورفيتس من القسم لدراسات الشرق الأوسط في جامعة بن غوريون

קראו פחות
תמונה לב

ד"ר דניאל לב

בניין מנדל 224
שעות קבלה מראש: בתיאום מראש או במייל

קרא עוד
ד"ר דניאל לב השלים את לימודי התואר הראשון שלו באוניברסיטת שיקגו, ואת התואר השני והשלישי השלים באוניברסיטה העברית בחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת. מחקריו מתמקדים בהגותו של אבן תימייה ובמסורת הסַלַפית באסלאם. השנה הנוכחית משמש ד"ר לב כעמית מנדל במרכז מנדל סכוליון.

קראו פחות
ספיר לוי

ספיר לוי

תלמידת מוסמך מחקרי

קרא עוד
סטודנטית MA במסלול מחקרי. חוקרת את תחום הדיאלקטים היהודיים בצפון אפריקה בהנחייתה של פרופ' עפרה תירוש-בקר.

קראו פחות
אריה לוין

פרופ' אריה לוין

קרא עוד
פרופ' אריה לוין החל את דרכו המחקרית באוניברסיטה העברית בירושלים בה השלים את שלושת תאריו. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בנושא ה"אמאלה בדיאלקטים הערביים", ואושרה בשנת 1971. עם השלמת הדוקטורט מונה לוין למרצה באוניברסיטה העברית, בה שימש כפרופסור מן המניין החל משנת 1994.

 במהלך השנים שימש לוין בתפקידים שונים באוניברסיטה העברית, בהם ראש המכון ללימודי אסיה ואפריקה (1992 - 1998) ויו"ר הוועדה ללימודים מתקדמים של הפקולטה למדעי הרוח (1999 - 2002). כמו כן, הישגיו במחקר ובהוראה זיכוהו בפרסים שונים, בהם פרס מיכאל מילקן (2001), וחתן פרס ישראל לבלשנות כללית לשנת תש"ע (2010).

 

כיום לוין הוא פרופסור אמריטוס בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים והוא ממשיך ללמד בחוג.

קראו פחות
מיכאל לקר

פרופ' מיכאל לקר

שעת קבלה: בתיאום מראש במייל

קרא עוד
פרופ' מיכאל לקר נולד בחיפה והתחיל את לימודיו האקדמיים באוניברסיטת חיפה. בשנה ב' עבר לאוניברסיטת תל אביב (שם סיים את התואר הראשון) ובשנה ג' עבר לירושלים כ"תלמיד מיוחד" כדי ללמוד אצל פרופ' מ"י קיסטר. כתובת האתר של קיסטר:

www.kister.huji.ac.il

לקר לומד את הביוגרפיה של מוחמד ואת תולדות יהודי חצי האי ערב ומתעניין בתולדות ראשית האסלאם בכלל. הוא אסף ועודנו אוסף נתונים מהימנים יחסית שקשה או בלתי אפשרי לזייף אותם. אנשים, שבטים, מקומות, מסחר ועוד. לפני שנים רבות הוא הקים מאגר נתונים אינטרנטי שמתבסס על מיון ידיעות באמצעות מילות קוד.

ההתפתחויות הטכנולוגיות של עשרות השנים האחרונות מאפשרות סריקה בו זמנית של אלפי ספרים ופותחות בפני החוקרים אפשרויות שלא ישוערו. אפשר לומר שאנחנו רחוקים מאד ממיצוי המקורות לגבי תולדות האסלאם הקדום ובמיוחד לגבי מוחמד, האיש ותקופתו.

עבודת מ"א בחוג לערבית של האוניברסיטה העברית: ישובים יהודיים בבבל בתקופת התלמוד. בהדרכת פרופ' י' בלאו.

עבודת דוקטור בחוג לערבית של האוניברסיטה העברית: על פעולתו של הנביא מוחמד באלמדינה. בהדרכת פרופ' מ"י קיסטר.

 

קראו פחות
מנחם מילסון

פרופ' מנחם מילסון

קרא עוד
מנחם מילסון הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים, בחוג לשפה וספרות ערבית. מילסון עסק בעיקר בספרות הערבית המודרנית. ספרו על הסופר המצרי חתן פרס נובל, נגיב מחפוז, ראה אור בשנת 1997.
מנחם מילסון הוא מחברו של המילון הערבי-עברי המקוון.

קראו פחות
swr_-_ys_nsr

ד"ר איאס נאסר

בניין מנדל, חדר 253
שעות קבלה: בתיאום מראש
02-5883457

קרא עוד
ד"ר איאס יוסף נאסר, יליד כפר סמיע שבגליל העליון, הוא משורר וחוקר העוסק בשירה ובספרות הערבית הקלאסית. הוא סיים את כל לימודיו האקדמיים באוניברסיטה העברית בחוג לשפה וספרות ערבית ובחוג לספרות השוואתית.

עבודת הדוקטור שלו, שנכתבה בהנחייתם של פרופ' אלברט ארזי ופרופ' מאיר בר-אשר, מתמקדת בניתוח הנרטיב בקצידה הערבית בתקופה הקדם-אסלאמית והאסלאמית המוקדמת. בשנים 2019-2018 הוא השלים את לימודי הבתר-דוקטורט בחוג לספרות ערבית באוניברסיטה החופשית ((Frei Universität בברלין, ובהמשך כעמית מחקר במרכז מנדל סכוליון באוניברסיטה העברית.

מחקריו של ד"ר נאסר עוסקים בשירת היין הקדם-אסלאמית, בשירת האהבה הקדומה, בערכים המתוארים בשירה הערבית הקלאסית ובספרות ה"אדב" (ספרות יפה בעלת אופי אקלקטי ואנציקלופדיסטי). במחקרו האחרון עסק ד"ר נאסר בכתבי היד של כִּתַאבּ אלזַּהְרַה, אנתולוגיה של שירה ערבית מן המאה התשיעית, פרי עטו של מֻחמד בן דַאוד אלאִצְפהאני. ד"ר נאסר האיר על יסוד כתבי יד אלה היבטים רבים שעד כה היו עמומים במהדורות הדפוס של הספר. הוא אף מתמקד בתיאורית הנרטולוגיה כפי שהיא מוצאת את ביטויה בספרות הערבית המודרנית. כן הוא עוסק בהתפתחותם של מוטיבים קלאסיים בספרות המודרנית.

ד"ר נאסר זכה במהלך לימודיו ומחקריו בפרסים יוקרתיים, שהאחרון שבהם הוא מלגת מעוף.

 

وُلد الدّكتور إياس يوسف ناصر في قرية كفرسميع في الجليل الأعلى، وهو شاعر وباحث مختصّ في الشّعر والأدب العربيّ القديم. أكمل دراسته في قسم اللّغة العربيّة وآدابها وقسم الأدب المقارن في الجامعة العبريّة في القدس، وحصل على درجة الدّكتوراه عام 2017 في موضوع الفنّ القصصيّ في النّسيب في قصائد الشّعراء قبل الإسلام والشّعراء المخضرمين. حصل على منحة منيرفا الألمانيّة لمواصلة أبحاثه بعد الدّكتوراه، فالتحق بقسم الأدب العربيّ في الجامعة الحرّة (Frei Universität) في برلين عامَيْ 2018 – 2019، ثمّ انتقل عام 2019 إلى مركز مندل – سخوليون في الجامعة العبريّة ليكون عضوًا باحثًا فيه. عُيّن محاضرًا للأدب والشّعر العربيّ في قسم اللّغة العربيّة وآدابها في الجامعة العبريّة عام 2021.

 

يُعنى الدّكتور إياس ناصر بدراسة الشّعر والأدب العربيّ القديم، ويُطوّف في أبحاثه على موضوعات متعدّدة، منها: الخمريّات في الشّعر القديم، والفنّ القصصيّ في مقدّمة القصيدة العربيّة قبل الإسلام، ونظرة النّقّاد في العصر العبّاسيّ إلى الغزل وأثره في الأدب العربيّ. وقد تناول في دراسته الأخيرة كتاب الزّهرة لمحمّد بن داود الأصفهانيّ، فكشف عن أسلوب المؤلّف في ترتيب الكتاب، مستعينًا بمخطوطة نفيسة لم تأخذ بحظّها من النّظر والبحث في الطّبعات التي صدرت للكتاب حتّى يومنا هذا. كذلك يتقصّى نظريّة فنّ القصّة ومصطلحاتها في النّقد والأدب الحديث، ويتتبّع تطوّر المعاني والصّور الأدبيّة التي تتجلّى في الأدب العربيّ قديمًا وحديثًا. نال الدّكتور إياس ناصر عدّة جوائز في مسيرته الدّراسيّة، وكان آخرها منحة معوف التي يقدّمها مجلس التّعليم العالي إلى الباحثين المتميّزين.

 

 

קראו פחות
יונתן נגב

יונתן נגב

דוקטורנט

קרא עוד
נושא הדוקטורט: גידוף חברי הנביא מחמד (לַעְן אלצַחַאבַה) בתיאולוגיה השיעית התרי-עשרית הקדם-מודרנית.

המנחים: פרופ׳ מאיר בר-אשר וד״ר מיכאל אבשטיין

קראו פחות
שרה סבירי

פרופ' שרה סבירי

קרא עוד
פרופ' שרה סבירי לימדה באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים לערבית ומדע הדתות ובאוניברסיטאות אחרות בארץ ובעולם. תחום ההתמחות שלה הוא הסוּפיות, המיסטיקה באסלאם. מאמרים רבים מפרי עטה התפרסמו בספרות המקצועית. היבטים מגוונים של הסוּפיות באו לידי ביטוי בספרה The Taste of Hidden Things: Images on the Sufi Path. ספרה בעברית, "הסוּפים: אנתולוגיה", פרי שנים רבות של התעמקות במסורת המיסטית העשירה שהתפתחה בחיק האסלאם, יצא לאור בהוצאת הספרים של אוניברסיטת תל-אביב. זוהי אנתולוגיה מקיפה הכוללת מאות טקסטים סוּפיים ששרה תרגמה וערכה בליווי מבואות מפורטים. לאחר פרישתה מהוראה באוניברסיטה שרה מעבירה הרצאות ומקיימת חוגי בית לשוחרי דעת מחוץ לכותלי האקדמיה.

קראו פחות
שרה סטרומזה

פרופ' שרה סטרומזה

קרא עוד
שרה סטרומזה היא פרופסור אמריטה בקתדרה ללימודי  ערבית ע"ש אליס וג'ק אורמות. היא לימדה בחוג לשפה וספרות ערבית ובחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. בין השנים 2003-2006 כיהנה כסגנית רקטור, ובין השנים  2008-2012 כרקטור של האוניברסיטה העברית.

היא חברה באקדמיה למדעים של ברלין-ברנדנבורג ובאקדמיה האירופאית למדעים ואומנויות. מחקריה עוסקים בהיסטוריה של המחשבה הפילוסופית והתיאולוגית בעולם האסלאם בימי הביניים המוקדמים, בספרות הערבית-יהודית של ימי הביניים, ובהיסטוריה האינטלקטואלית של המוסלמים והיהודים בספרד המוסלמית.

 

מפרסומיה:

Freethinkers of Medieval Islam: Ibn al-Rāwandī, Abū Bakr al-Rāzī, and Their Impact on Islamic Thought (Leiden: Brill, 1999;P aperback edition 2016)

Maimonides in his World: Portrait of a Mediterranean Thinker (Princeton: Princeton University, 2010; Paperback edition 2012)

Dawud al-Muqammas, Twenty Chapters (Provo, Utah: Brigham Young

University Press, forthcoming 2016)

קראו פחות
טאהר עזאם

טאהר עזאם

דוקטורנט

קרא עוד
נושא עבודת התזה: סוגיות בהתפתחות מצוות הצום באסלאם: עיון בקוראן 2: 183–187

מנחה: ד״ר יוסף ויצטום

עבודת התזה היא עיון מעמיק בפסוקי הקוראן העוסקים במצוות הצום, בפרשנויות שהוצעו לפסוקים אלה בימי הביניים וכן במקורות חוץ-קוראניים רלוונטיים כמו ספרות החדית׳. מטרת התזה היא לעמוד על הקשר בין צום חודש רמצ׳אן לבין הצום שקדם לו בראשית האסלאם. 

קראו פחות
אליהו פרידמן

אליהו פרידמן

דוקטורנט

קרא עוד
מנחים: ד"ר מרים גולדשטיין וד"ר רוברט ברודי

נושא הדוקטורט: נושאים משפטיים בתוך כתאב אלאנואר ואלמראקב של יעקוב אל–קרקסאני.  

קראו פחות
יוחנן פרידמן

פרופ' יוחנן פרידמן

קרא עוד
יוחנן פרידמן הוא פרופסור אמריטוס בחוג לשפה וספרות ערבית ובחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. את דרכו האקדמית החל פרידמן באוניברסיטה העברית בירושלים בה השלים תואר ראשון ושני. את עבודת הדוקטורט כתב פרידמן על ההוגה הדתי המוסלמי שיח' אחמד סִרְהִנדי באוניברסיטת מקגיל במונטריאול שבקנדה, ובמהלכה התמחה בתולדות האסלאם בהודו.

עם השלמת הדוקטורט בשנת 1966 שב פרידמן לאוניברסיטה העברית, בה מונה למרצה בלימודי האסלאם בהדגשת המחשבה המוסלמית בתת-היבשת ההודית בימי הביניים ובעת החדשה. פרט לעבודתו המחקרית, כיהן פרידמן במהלך השנים בתפקידים רבים באקדמיה ומחוצה לה. בין תפקידיו אלה ניתן למנות את חברותו באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים החל משנת 1999, ואת כהונתו כיו"ר החטיבה למדעי הרוח באקדמיה (2007-2010).

כמו כן, עבודתו המחקרית זיכתה אותו בפרסים יוקרתיים, בהם חתן פרס ישראל לשנת תשע"ו (2016) בתחום חקר המזרח הקרוב, ופרס רוטשילד במדעי הרוח לשנת תשע"ו (2016). 

 

קראו פחות
ינון קאהן

ינון קאהן

תלמיד מוסמך מחקרי
קרא עוד

נושא עבודת התזה: "סוד המלבוש" בספרות הזוהר ובכתבי מחיי אל-דין אבן אל-ערבי.

מנחים: ד"ר אבישי בר-אשר וד"ר מיכאל אבשטיין.

בעבודת התזה שלו עוסק ינון במחקר השוואתי בין המיסטיקה באסלאם וביהדות בימי הביניים שמטרתו להתחקות אחר מקורות רעיוניים המשותפים לשתי המסורות הללו.

קראו פחות
איתן קולברג

פרופ' איתן קולברג

קרא עוד
איתן קולברג הוא פרופסור אמריטוס בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית, וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים החל משנת 1993.

את דרכו המחקרית החל קולברג באוניברסיטה העברית בירושלים, בה השלים תואר ראשון ושני. את עבודת הדוקטורט השלים קולברג באוניברסיטת אוקספורד (1971-1969), והיא עסקה ביחסה של השיעה האִמאמית לחברי הנביא מוחמד.

עם מינויו למרצה באוניברסיטה העברית בשנת 1972 המשיך קולברג להתמקד בהגות, בדוקטרינה ובספרות של השיעה השנים-עשרית בימי הביניים, כמו גם בסוגיית מות הקדושים באסלאם.  עבודתיו זיכו אותו לפרסים שונים, בהם פרס רוטשילד למדעי הרוח ופרס א.מ.ת למזרחנות (2008).

מבין ספריו:

 Belief and Law in Imami Shi'ism. Variorum Reprints, Aldershot 1991

A Medieval Muslim Scholar at Work: Ibn Tawus and His Library.  Brill, Leiden 1992

(with Mohammad Ali Amir-Moezzi): Revelation and Falsification: The Kitab al-Qira'at of Ahmad b. Muhammad al-Sayyari.  Critical edition with an introduction and notes. Brill, Texts and Studies on the Qur'an, volume 4, Leiden 2009.

קראו פחות
סיואר קורבי

סיואר קורבי

תלמידת מוסמך מחקרי
קרא עוד

סיואר סיימה תואר ראשון בשפה וספרות ערבית ותקשורת באוניברסיטת חיפה ותלמידת מוסמך בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית. כותבת מחקר בנושא: "מעמד הנביאים באיגרת משכאת אל-אנואר לאלע'זאלי וייחודיותו של הנביא מוחמד" בהנחיית ד"ר דניאל לב. עובדת כרגע כעוזרת הוראה לפרופ' יוחנן פרידמן במרכז אקדמי שלם.

أنهت سوار قربي اللّقب الأوّل في قسمي اللّغة العربيّة والإعلام في جامعة حيفا، وتتابع دراستها لنيل درجة الماجستير في قسم اللّغة العربيّة في الجامعة العبرية في القدس. تتناول أطروحتها رسالة مشكاة الأنوار للإمام الغزالي وتبحث كيف تظهر مكانة الأنبياء فيها بأبعادٍ شتّى وتتمركز في خاصيّة النبي محمّد، وذلك بإشراف د. دانييل لاف.

קראו פחות
אנה קמנצקיה

אנה קמנצקיה

תלמידת מוסמך מחקרי

קרא עוד
סטודנטית MA במסלול מחקרי. חוקרת את תחום הדיאלקטים הפלסטינים בהנחייתה של פרופ' אורי שחמון.

קראו פחות
גבריאל רוזנבאום

פרופ' גבריאל רוזנבאום

שעת קבלה: בתיאום מראש או במייל, חדר 5320

קרא עוד
פרופ' גבריאל משה רוזנבאום למד באוניברסיטת תל-אביב, שם כתב את הדוקטורט על לשון הדיאלוג בדרמה המצרית המודרנית. תחומי התמחותו הם הלשון, הספרות והתרבות של מצרים המודרנית, וכן ערבית-יהודית מצרית מדוברת מודרנית.

הוא פרסם רבות בתחומים אלה, ואלה הנושאים שאותם הוא מלמד באוניברסיטה העברית. לצורך מחקריו, מרבה פרופ' רוזנבאום לבקר במצרים מזה שלושים שנה.

פרופ' רוזנבאום היה פעמיים ראש החוג לשפה וספרות ערבית, וכן מנהל המרכז האקדמי הישראלי בקהיר משנת 2006 עד 2010, שנים שבהן התגורר בקהיר. מאז שובו לאוניברסיטה העברית ב-2010, הוא ממשיך למלא תפקיד זה בהתנדבות כמנהל לא-תושב. כמו כן, הוא משמש גם כעמית אורח בוולפסון קולג', אוניברסיטת קימברידג' (אנגליה), שם הוא שוהה מדיי פעם לצורך מחקריו.

כעת הוא שוקד על הכנה לדפוס של שני ספרים: "ערבית-יהודית מצרית מדוברת במאה העשרים", שאמור להופיע בהוצאת מכון בן-צבי, ו-"ערבית מצרית כשפת ספרות" (Egyptian Arabic as a Literary Language), שאמור להופיע בהוצאת האראסוביץ. כמו כן, הוא עוסק בכתיבה ספרותית, ופרסם גם תרגומי ספרות לעברית, בהם שני מחזות מצריים מודרנים.

מחקריו החדשים עוסקים בלשון ובתרבות המצרית המודרנית, ובהם מחקר מקיף על הקוראן בקהיר.

קראו פחות
אלי שעובי

אלי שעובי

דוקטורנט

 

קרא עוד

מנחים: ד"ר מרים גולדשטיין וד"ר אבישי בר-אשר

נושא הדוקטורט: המיסטיקאי המימוני: שורשי כתבי הרמב"ם במשנתו של ר' אברהם בן הרמב"ם.

אלי עוסק רבות בספרות הערבית-היהודית של ימי הביניים בתחומי ההגות, הפילוסופיה וההלכה. בעבר, היה עורך התרגום של מהדורה חדשה של מורה הנבוכים להרמב"ם שיצא לאור על ידי מפעל משנה תורה. אלי מפרסם בקרוב תרגום לאנגלית של הקדמת הרמב"ם למשנה. התזה שלו לתואר מוסמך עסק בתורת הנבואה של ר' אברהם בן הרמב"ם. בנוסף, אלי עוסק כמה שנים עם פרופ' צבי לנגרמן בהוצאה לאור של פירוש תימני למורה הנבוכים, ומתעניין בספרות של חכמי תימן.

קראו פחות
עפרה תירוש-בקר

פרופ' עפרה תירוש-בקר

חדר 2113 בניין רבין
שעת קבלה: בתיאום מראש, יום ג' 14:00-13:00,
02-588-0244

קרא עוד
עפרה תירוש־בקר למדה לתואר ראשון בחוגים ללשון העברית ולשפה וספרות ערבית לתואר הראשון באוניברסיטה העברית. את לימודי התואר השני עשתה במסגרת תכנית אישית בלשונות היהודים וספרויותיהם, עבודת הגמר שלה לתואר זה, שנכתבה בהדרכתו של פרופ' משה בר-אשר, עסקה בתרגום ערבי-יהודי לספר תהלים מקונסטנטין שבאלג'יריה. בשנת תש"ס היא סיימה את עבודת הדוקטור שהגישה לאוניברסיטה העברית על לשון חכמים הנמסרת בספרות הקראים בימי הביניים שנכתבה ברובה בערבית יהודית, אף זו בהדרכתו של פרופ' משה בר-אשר.

את השתלמות הבתר־דוקטורט שלה ערכה במרכז ללימודי היהדות באוניברסיטת הארווארד כעמית־כבוד של קרן סטאר וכמלגאית פולברייט בשנת תש"ס (2000) ובמרכז בן־יהודה לחקר תולדות הלשון העברית באוניברסיטה העברית בשנים תשס"א–תשס"ב (2001–2002).

תירוש־בקר היא פרופסור בחוג לשפה וספרות ערבית ובחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים. היא משמשת ראשת המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם באוניברסיטה העברית, ולאחרונה שימשה ראשת החוג ללשון העברית וללשונות היהודים. נוסף על כך היא חברה מלאה באקדמיה ללשון העברית. פרופ' תירוש-בקר היא המייסדת ועורכת־שותפה של כתב העת Journal of Jewish Languages היוצא לאור מטעם הוצאת בריל, עורכת-שותפה של כתב העת "מסורות: מחקרים במסורות הלשון ובלשונות היהודים", ועורכת תחום הלשונות והבלשנות בגרסה המקוונת של Encyclopedia of Jews in the Islamic World. בשנים 2011-12 ו 2016-17 היא הייתה פרופסור אורח באוניברסיטת הארווארד.

תירוש־בקר היא כלת פרס האקדמיה ללשון העברית ע"ש רוברט ומישל אסרף לשנת תשע"א וכלת פרס בן־צבי לחקר קהילות ישראל במזרח לשנת תשע"ג. באותה השנה היא זכתה גם בפרס הראשון בפרסי פולונסקי ליצירתיות ומקוריות במדעי הרוח לשנת תשע"ג. ספרה "גנזי חז"ל בספרות הקראית" (כרך א: עיונים פילולוגיים ובלשניים; כרך ב: מהדורה מדעית מוערת של הטקסטים) יצא לאור בשנת תשע"ב (2011).
תחומי המחקר שלה עוסקים במגע שבין הערבית והעברית, ובכלל זה: הערבית היהודית החדשה של צפון אפריקה: חקר הדיאלקטים של הערבית היהודית החדשה במגרב, חקר טקסטים הכתובים בערבית יהודית חדשה מסוגות שונות: עיתונות מודרנית, תרגומים, סיפורים, מסמכים וכדו'; תרגומי המקרא לערבית יהודית ותרגומים של חיבורים בתר-מקראיים, למשל: ההגדה של פסח, פרקי אבות, פיוטים, רומנים מודרניים, מעשיות וסיפורים עממיים, פתגמים; המגע בין הערבית לעברית בימי הביניים ובעת החדשה. העברית המשוערבת, עברית של ימי הביניים, תרגומים מערבית לעברית בימי הביניים, העברית ששימשה את יהודי אלג'יריה בעת החדשה. כן היא עוסקת בלשון חז"ל בספרות הקראית בימי הביניים.

קראו פחות