מיין לפי

צרו קשר

ראש החוג: פרופ' אורי שחמון
ori.shachmon@mail.huji.ac.il

יועץ תלמידי בוגר: ד"ר יוסף ויצטום
ywitztum@gmail.com

יועץ תלמידי מוסמך: ד"ר איאס נאסר
iyas.nasser@mail.huji.ac.il

רכז הסמינר החוגי: ד"ר דניאל בהר
Daniel.behar@mail.huji.ac.il

רכזת החוג: גב' שרה פרנסה
sarap@savion.huji.ac.il
טלפון: 02-5883965
משרד: בניין רוח, קומה 4 , גוש 5 חדר 4507

שעות הקבלה:
יום א' | 11:30 - 14:30.
ימים ב' - ה' | 10:00 - 13:00.
מחוץ לשעות הפעילות: בתיאום מראש

 

סגל אמריטוס

אלברט ארזי

פרופ' אלברט ארזי

קרא עוד
פרופ' אלברט ארזי החל את דרכו המחקרית באוניברסיטת ליון שבצרפת, בה השלים תואר ראשון בחוג לשפה וספרות ערבית ובשפה וספרות צרפתית. את עבודת הדוקטורט השלים ארזי בסורבון שבפריז, והיא עסקה בשירת ההיתול בתקופת בית עבאס במאות ה-8 וה-9.  

בהמשך דרכו האקדמית התמקד ארזי בחקר הפואטיקה של השירה הערבית הקלאסית, ספרות האהבה בדור הזהב, והשירה הקדם-אסלאמית. אחד מהישגיו החשובים של ארזי בתחום זה הוא פרסום הקונקורדנציה לשירה הערבית הקדומה (1999), אותה ערך יחד עם תלמידו ד"ר סלמן מסאלחה.

ארזי שימש כחבר סגל בחוג משנת 1976, וכפרופסור מן המניין החל משנת 1990, עד יציאתו לגמלאות בשנת 2006. כיום הוא פרופסור אמריטוס בחוג לשפה וספרות ערבית. 

קראו פחות
חגי בן-שמאי

פרופ' חגי בן-שמאי

קרא עוד
פרופ' חגי בן-שמאי החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים, שבה למד לתואר ראשון בשפה וספרות ערבית והיסטוריה של ארצות האסלאם. במהלך התואר השני התמחה בן-שמאי בערבית ושפות שמיות. הוא הגיש את עבודת הדוקטורט שלו בשנת 1978, וכותרתה "שיטות המחשבה הדתיות של אבו יוסף יעקוב אלקרקסאני ויפת בן עלי".

עם השלמת התואר השלישי שימש בן-שמאי כמרצה בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית, ובשנת 1994 התמנה לפרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית. פועלו האקדמי נסב סביב מחקר פילולוגי של פרשנות המקרא וההגות של הקראים, כמו גם בכתביו של רב סעדיה גאון, תוך הצגת חידושים רבים בתחומים אלה.

בן-שמאי תרם תרומות נכבדות ביותר לחקר יצירתו ופועלו של רב סעדיה גאון. כמו כן הוא תרם רבות למוסדות מחקר הקשורים למורשת יהודי המזרח. כך, נמנה בן שמאי עם מייסדי החברה לחקר הערבית-יהודית (1984), ניהל את "המפעל לחקר התרבות הערבית-היהודית וספרותה" במכון בן-צבי, ואף שימש כראש המכון בשנים 2003-1996. אחרי פרישתו לגמלאות מן האוניברסיטה העברית (2007) , שימש בן-שמאי כמנהלה האקדמי של הספרייה הלאומית בירושלים (2015-2009). 

קראו פחות
סימון  הופקינס

פרופ' סימון הופקינס

simon.hopkins@mail.huji.ac.il

קרא עוד
סימון הופקינס גדל באנגליה ולמד שפות שמיות באוניברסיטת לונדון. עבודת הדוקטור שלו עסקה בלשונם של הפפירוסים הערביים הקדומים מראשית האסלאם ופורסמה בכותרת Studies in the Grammar of Early Arabic בשנת 1984.

אחרי שנים אחדות של הוראת העברית באוניברסיטת קייפטאון עלה הופקינס לארץ. הוא עבד במפעל המילון ההיסטורי של הלשון העברית שליד האקדמיה ללשון העברית בירושלים ובשנת 1984 הצטרף לחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית.

סימון הופקינס מתעניין בפילולוגיה של השפות השמיות בכלל, במיוחד בהיסטוריה של הערבית והארמית והיחסים ביניהן. בתחומים אלו פרסם מחקרים על הערבית היהודית של ימי הביניים (בייחוד על חיבורי הרמב"ם) ועל הלהגים של הארמית המדוברת חדשה.

קראו פחות
אריה לוין

פרופ' אריה לוין

קרא עוד
פרופ' אריה לוין החל את דרכו המחקרית באוניברסיטה העברית בירושלים בה השלים את שלושת תאריו. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בנושא ה"אמאלה בדיאלקטים הערביים", ואושרה בשנת 1971. עם השלמת הדוקטורט מונה לוין למרצה באוניברסיטה העברית, בה שימש כפרופסור מן המניין החל משנת 1994.

 במהלך השנים שימש לוין בתפקידים שונים באוניברסיטה העברית, בהם ראש המכון ללימודי אסיה ואפריקה (1992 - 1998) ויו"ר הוועדה ללימודים מתקדמים של הפקולטה למדעי הרוח (1999 - 2002). כמו כן, הישגיו במחקר ובהוראה זיכוהו בפרסים שונים, בהם פרס מיכאל מילקן (2001), וחתן פרס ישראל לבלשנות כללית לשנת תש"ע (2010).

 

כיום לוין הוא פרופסור אמריטוס בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים והוא ממשיך ללמד בחוג.

קראו פחות
מיכאל לקר

פרופ' מיכאל לקר

lecker@huji.ac.il
שעת קבלה: בתיאום מראש במייל

קרא עוד
פרופ' מיכאל לקר נולד בחיפה והתחיל את לימודיו האקדמיים באוניברסיטת חיפה. בשנה ב' עבר לאוניברסיטת תל אביב (שם סיים את התואר הראשון) ובשנה ג' עבר לירושלים כ"תלמיד מיוחד" כדי ללמוד אצל פרופ' מ"י קיסטר. כתובת האתר של קיסטר:

www.kister.huji.ac.il

לקר לומד את הביוגרפיה של מוחמד ואת תולדות יהודי חצי האי ערב ומתעניין בתולדות ראשית האסלאם בכלל. הוא אסף ועודנו אוסף נתונים מהימנים יחסית שקשה או בלתי אפשרי לזייף אותם. אנשים, שבטים, מקומות, מסחר ועוד. לפני שנים רבות הוא הקים מאגר נתונים אינטרנטי שמתבסס על מיון ידיעות באמצעות מילות קוד.

ההתפתחויות הטכנולוגיות של עשרות השנים האחרונות מאפשרות סריקה בו זמנית של אלפי ספרים ופותחות בפני החוקרים אפשרויות שלא ישוערו. אפשר לומר שאנחנו רחוקים מאד ממיצוי המקורות לגבי תולדות האסלאם הקדום ובמיוחד לגבי מוחמד, האיש ותקופתו.

עבודת מ"א בחוג לערבית של האוניברסיטה העברית: ישובים יהודיים בבבל בתקופת התלמוד. בהדרכת פרופ' י' בלאו.

עבודת דוקטור בחוג לערבית של האוניברסיטה העברית: על פעולתו של הנביא מוחמד באלמדינה. בהדרכת פרופ' מ"י קיסטר.

 

קראו פחות
מנחם מילסון

פרופ' מנחם מילסון

קרא עוד
מנחם מילסון הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים, בחוג לשפה וספרות ערבית. מילסון עסק בעיקר בספרות הערבית המודרנית. ספרו על הסופר המצרי חתן פרס נובל, נגיב מחפוז, ראה אור בשנת 1997.
מנחם מילסון הוא מחברו של המילון הערבי-עברי המקוון.

קראו פחות
שרה סבירי

פרופ' שרה סבירי

קרא עוד
פרופ' שרה סבירי לימדה באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים לערבית ומדע הדתות ובאוניברסיטאות אחרות בארץ ובעולם. תחום ההתמחות שלה הוא הסוּפיות, המיסטיקה באסלאם. מאמרים רבים מפרי עטה התפרסמו בספרות המקצועית. היבטים מגוונים של הסוּפיות באו לידי ביטוי בספרה The Taste of Hidden Things: Images on the Sufi Path. ספרה בעברית, "הסוּפים: אנתולוגיה", פרי שנים רבות של התעמקות במסורת המיסטית העשירה שהתפתחה בחיק האסלאם, יצא לאור בהוצאת הספרים של אוניברסיטת תל-אביב. זוהי אנתולוגיה מקיפה הכוללת מאות טקסטים סוּפיים ששרה תרגמה וערכה בליווי מבואות מפורטים. לאחר פרישתה מהוראה באוניברסיטה שרה מעבירה הרצאות ומקיימת חוגי בית לשוחרי דעת מחוץ לכותלי האקדמיה.

קראו פחות
שרה סטרומזה

פרופ' שרה סטרומזה

קרא עוד
שרה סטרומזה היא פרופסור אמריטה בקתדרה ללימודי  ערבית ע"ש אליס וג'ק אורמות. היא לימדה בחוג לשפה וספרות ערבית ובחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. בין השנים 2003-2006 כיהנה כסגנית רקטור, ובין השנים  2008-2012 כרקטור של האוניברסיטה העברית.

היא חברה באקדמיה למדעים של ברלין-ברנדנבורג ובאקדמיה האירופאית למדעים ואומנויות. מחקריה עוסקים בהיסטוריה של המחשבה הפילוסופית והתיאולוגית בעולם האסלאם בימי הביניים המוקדמים, בספרות הערבית-יהודית של ימי הביניים, ובהיסטוריה האינטלקטואלית של המוסלמים והיהודים בספרד המוסלמית.

 

מפרסומיה:

Freethinkers of Medieval Islam: Ibn al-Rāwandī, Abū Bakr al-Rāzī, and Their Impact on Islamic Thought (Leiden: Brill, 1999;P aperback edition 2016)

Maimonides in his World: Portrait of a Mediterranean Thinker (Princeton: Princeton University, 2010; Paperback edition 2012)

Dawud al-Muqammas, Twenty Chapters (Provo, Utah: Brigham Young

University Press, forthcoming 2016)

קראו פחות
יוחנן פרידמן

פרופ' יוחנן פרידמן

yohanan.friedmann@mail.huji.ac.il

קרא עוד
יוחנן פרידמן הוא פרופסור אמריטוס בחוג לשפה וספרות ערבית ובחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. את דרכו האקדמית החל פרידמן באוניברסיטה העברית בירושלים בה השלים תואר ראשון ושני. את עבודת הדוקטורט כתב פרידמן על ההוגה הדתי המוסלמי שיח' אחמד סִרְהִנדי באוניברסיטת מקגיל במונטריאול שבקנדה, ובמהלכה התמחה בתולדות האסלאם בהודו.

עם השלמת הדוקטורט בשנת 1966 שב פרידמן לאוניברסיטה העברית, בה מונה למרצה בלימודי האסלאם בהדגשת המחשבה המוסלמית בתת-היבשת ההודית בימי הביניים ובעת החדשה. פרט לעבודתו המחקרית, כיהן פרידמן במהלך השנים בתפקידים רבים באקדמיה ומחוצה לה. בין תפקידיו אלה ניתן למנות את חברותו באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים החל משנת 1999, ואת כהונתו כיו"ר החטיבה למדעי הרוח באקדמיה (2007-2010).

כמו כן, עבודתו המחקרית זיכתה אותו בפרסים יוקרתיים, בהם חתן פרס ישראל לשנת תשע"ו (2016) בתחום חקר המזרח הקרוב, ופרס רוטשילד במדעי הרוח לשנת תשע"ו (2016). 

 

קראו פחות
איתן קולברג

פרופ' איתן קולברג

קרא עוד
איתן קולברג הוא פרופסור אמריטוס בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית, וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים החל משנת 1993.

את דרכו המחקרית החל קולברג באוניברסיטה העברית בירושלים, בה השלים תואר ראשון ושני. את עבודת הדוקטורט השלים קולברג באוניברסיטת אוקספורד (1971-1969), והיא עסקה ביחסה של השיעה האִמאמית לחברי הנביא מוחמד.

עם מינויו למרצה באוניברסיטה העברית בשנת 1972 המשיך קולברג להתמקד בהגות, בדוקטרינה ובספרות של השיעה השנים-עשרית בימי הביניים, כמו גם בסוגיית מות הקדושים באסלאם.  עבודתיו זיכו אותו לפרסים שונים, בהם פרס רוטשילד למדעי הרוח ופרס א.מ.ת למזרחנות (2008).

מבין ספריו:

 Belief and Law in Imami Shi'ism. Variorum Reprints, Aldershot 1991

A Medieval Muslim Scholar at Work: Ibn Tawus and His Library.  Brill, Leiden 1992

(with Mohammad Ali Amir-Moezzi): Revelation and Falsification: The Kitab al-Qira'at of Ahmad b. Muhammad al-Sayyari.  Critical edition with an introduction and notes. Brill, Texts and Studies on the Qur'an, volume 4, Leiden 2009.

קראו פחות
גבריאל רוזנבאום

פרופ' גבריאל רוזנבאום

gabicairo@gmail.com
שעת קבלה: בתיאום מראש או במייל, חדר 5320

קרא עוד
פרופ' גבריאל משה רוזנבאום למד באוניברסיטת תל-אביב, שם כתב את הדוקטורט על לשון הדיאלוג בדרמה המצרית המודרנית. תחומי התמחותו הם הלשון, הספרות והתרבות של מצרים המודרנית, וכן ערבית-יהודית מצרית מדוברת מודרנית.

הוא פרסם רבות בתחומים אלה, ואלה הנושאים שאותם הוא מלמד באוניברסיטה העברית. לצורך מחקריו, מרבה פרופ' רוזנבאום לבקר במצרים מזה שלושים שנה.

פרופ' רוזנבאום היה פעמיים ראש החוג לשפה וספרות ערבית, וכן מנהל המרכז האקדמי הישראלי בקהיר משנת 2006 עד 2010, שנים שבהן התגורר בקהיר. מאז שובו לאוניברסיטה העברית ב-2010, הוא ממשיך למלא תפקיד זה בהתנדבות כמנהל לא-תושב. כמו כן, הוא משמש גם כעמית אורח בוולפסון קולג', אוניברסיטת קימברידג' (אנגליה), שם הוא שוהה מדיי פעם לצורך מחקריו.

כעת הוא שוקד על הכנה לדפוס של שני ספרים: "ערבית-יהודית מצרית מדוברת במאה העשרים", שאמור להופיע בהוצאת מכון בן-צבי, ו-"ערבית מצרית כשפת ספרות" (Egyptian Arabic as a Literary Language), שאמור להופיע בהוצאת האראסוביץ. כמו כן, הוא עוסק בכתיבה ספרותית, ופרסם גם תרגומי ספרות לעברית, בהם שני מחזות מצריים מודרנים.

מחקריו החדשים עוסקים בלשון ובתרבות המצרית המודרנית, ובהם מחקר מקיף על הקוראן בקהיר.

קראו פחות