Jerusalem Studies in Arabic and Islam
הקרן ע"ש מקס שלזינגר מממנת את פרסום כתב העת Jerusalem Studies in Arabic and Islam שהוא אחד מכתבי העת המובילים בעולם בחקר האסלאם הקלאסי, מחשבה דתית אסלאמית, שפה וספרות ערבית, התפתחות המוסדות האסלאמיים, וקשרי הגומלין בין האסלאם לבין תרבויות אחרות.
המילון הערבי-עברי המקוון מאת מנחם מילסון
המילון הזה הוא מילון של הערבית התקנית בת זמננו, בעיקר לשון התקשורת הערבית בכתב ובעל פה. מכיוון שלשפה הערבית היסטוריה ספרותית עשירה בת יותר מאלף וארבע-מאות שנים, אך טבעי הוא שהערבית בת זמננו משתמשת גם במילים וביטויים שמקורם ברבדים ספרותיים עתיקים: הקוראן, השירה העתיקה, הפתגמים, החדית' וספרות ההלכה. עליית האסלאם הפונדמנטליסטי בדור האחרון הגבירה את השימוש במובאות מהקוראן והחדית' והביאה ללשון התקשורת מונחים וביטויים מספרות ההלכה והתיאולוגיה, שנחשבו לארכאיים לפני חמישים או ששים שנה. המילון הזה משתדל כמובן לתרגם גם מילים וביטויים אלה.
האינדקס העברי-ערבי יכול לשמש במידת מה כמילון עברי-ערבי.
בראש מפעל המילון עומד פרופ' מנחם מילסון; רכזת המפעל היא נעמה ברטוב. צוות חוקרים, תלמידים ובוגרים של החוג לשפה וספרות ערבית, משתתף במפעל חיבור המילון.
ועדה מייעצת אקדמית מלווה את מפעל המילון. חבריה הם: ד"ר שלמה אלון, מר שרגא אסיף, פרופ' אלברט ארזי, פרופ' חגי בן שמאי, פרופ' מאיר בר-אשר, פרופ' משה בר-אשר, פרופ' סלימאן ג'ובראן, פרופ' עמינדב דיקמן, פרופ' סימון הופקינס, פרופ' יצחק חסון, פרופ' אבראהים טאהא, פרופ' אריה לוין, פרופ' אלה לנדאו-טסרון, פרופ' פארוק מואסי, פרופ' שמואל מורה, פרופ' אהרון ממן, פרופ' ראובן עמיתי, פרופ' יוחנן פרידמן, פרופ' נורית צפריר, פרופ' איתן קולברג, ופרופ' חסיב שחאדה.
הקונקורדנציה לשירה הערבית
הקונקורדנציה לשירה הערבית הינה אחת מתרומותיו החשובות של אלברט ארזי, כיום פרופסור אמריטוס בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים, למחקר השירה הערבית הקדומה. מפעל מחקרי זה, אשר נערך תוך שיתוף פעולה עם תלמידו של ארזי, ד"ר סלמאן מצאלחה, מגולם בחיבור "ששת המשוררים הערביים הקדם-אסלאמיים" ("Six Early Arabic Poets"), אשר נדפס לראשונה בשנת 1999.
חיבור זה, המשתרע על פני 1357 עמודים, מכיל מאות אלפי בתי שיר מיצירותיהם של ששה משוררים מתקופת הג'אהליה: אמרו אלקיס, זהיר בן-אבו-סלמה, טרפה בן-אלעבד, עלקמה בן-עבדה אלפחל, ענתרה בן-שדאד ואלנאבע'ה אלד'ביאני, אשר אותרו בשיטתיות מקבצי שירה, ספרות גנאלוגית וחיבורי פרשנות הקוראן. בהמשך לאיסופם, מוינו כתבי המשוררים באמצעות שתי קונקורדנציות נבדלות, הראשונה על פי פעלים ושמות כלליים ואילו השנייה על סמך שמות פרטיים. בפתחו של החיבור מצויים שני מבואות, בערבית ובאנגלית, המבארים את בחירת המשוררים, כמו גם את שיטת המיון של הערכים השונים. הוכן קורפוס ממוחשב המכיל קונקורדנציה ל-25,000 בתי שיר נוספים.
עג'איב אלאת'אר פי אלתראג'ם ואלאת'אר של אלג'ברתי
פרופ' שמואל מורה עמד מאז ראשית שנות התשעים בראש מפעל מטעם האוניברסיטה העברית, שעסק בספר ההיסטוריה של מצרים מסוף המאה ה-17 ועד 1821 מאת ההיסטוריון המצרי עבד אלרחמאן אלג'ברתי (1753-1825). הצוות של המפעל נבנה מתלמידים ובוגרים של החוג לשפה וספרות ערבית והמהדורה המדעית של הספר, הכוללת חמישה כרכים, ראתה אור בשנת 2014.