סימון הופקינס גדל באנגליה ולמד שפות שמיות באוניברסיטת לונדון. עבודת הדוקטור שלו עסקה בלשונם של הפפירוסים הערביים הקדומים מראשית האסלאם ופורסמה בכותרת Studies in the Grammar of Early Arabic בשנת 1984.

אחרי שנים אחדות של הוראת העברית באוניברסיטת קייפטאון עלה הופקינס לארץ. הוא עבד במפעל המילון ההיסטורי של הלשון העברית שליד האקדמיה ללשון העברית בירושלים ובשנת 1984 הצטרף לחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית.

סימון הופקינס מתעניין בפילולוגיה של השפות השמיות בכלל, במיוחד בהיסטוריה של הערבית והארמית והיחסים ביניהן. בתחומים אלו פרסם מחקרים על הערבית היהודית של ימי הביניים (בייחוד על חיבורי הרמב"ם) ועל הלהגים של הארמית המדוברת חדשה.