המילון הזה הוא מילון של הערבית התקנית בת זמננו, בעיקר לשון התקשורת הערבית בכתב ובעל פה. מכיוון שלשפה הערבית היסטוריה ספרותית עשירה בת יותר מאלף וארבע-מאות שנים, אך טבעי הוא שהערבית בת זמננו משתמשת גם במילים וביטויים שמקורם ברבדים ספרותיים עתיקים: הקוראן, השירה העתיקה, הפתגמים, החדית' וספרות ההלכה. עליית האסלאם הפונדמנטליסטי בדור האחרון הגבירה את השימוש במובאות מהקוראן והחדית' והביאה ללשון התקשורת מונחים וביטויים מספרות ההלכה והתיאולוגיה, שנחשבו לארכאיים לפני חמישים או ששים שנה. המילון הזה משתדל כמובן לתרגם גם מילים וביטויים אלה.
האינדקס העברי-ערבי יכול לשמש במידת מה כמילון עברי-ערבי.
בראש מפעל המילון עומד פרופ' מנחם מילסון; רכזת המפעל היא נעמה ברטוב. צוות חוקרים, תלמידים ובוגרים של החוג לשפה וספרות ערבית, משתתף במפעל חיבור המילון.
ועדה מייעצת אקדמית מלווה את מפעל המילון. חבריה הם: ד"ר שלמה אלון, מר שרגא אסיף, פרופ' אלברט ארזי, פרופ' חגי בן שמאי, פרופ' מאיר בר-אשר, פרופ' משה בר-אשר, פרופ' סלימאן ג'ובראן, פרופ' עמינדב דיקמן, פרופ' סימון הופקינס, פרופ' יצחק חסון, פרופ' אבראהים טאהא, פרופ' אריה לוין, פרופ' אלה לנדאו-טסרון, פרופ' פארוק מואסי, פרופ' שמואל מורה, פרופ' אהרון ממן, פרופ' ראובן עמיתי, פרופ' יוחנן פרידמן, פרופ' נורית צפריר, פרופ' איתן קולברג, ופרופ' חסיב שחאדה.
למעבר למילון המקוון
באביב תשפ"ג יצאה לאור הגרסה המודפסת של המילון הערבי-עברי החדש.
על אודות המילון:
המילון הערבי-עברי החדש הוא מילון של הערבית לדורותיה, ובראש ובראשונה של לשון התקשורת הערבית בכתב ובעל פה. המילון נותן ביטוי להיסטוריה הספרותית העשירה, בת יותר מאלף וארבע-מאות שנים, של השפה: הקוראן, השירה העתיקה, הפתגמים, החדית' וספרות ההלכה, ספרות האדבּ והספרות ההיסטורית. מונחים וביטויים מספרות ההלכה והתיאולוגיה, שנחשבו ארכאיים לפני חמישים או שישים שנה, חזרו לשימוש בעקבות עליית האסלאם הפונדמנטליסטי מאז שנות השבעים של המאה הקודמת – והמילון החדש מתרגם ומפרש גם מילים וביטויים אלה. מילון זה, הכולל למעלה מ- 44,000 ערכים, הוא כיום המילון המקיף ביותר, המעודכן ביותר והמהימן ביותר של הערבית בת זמננו. המילון הערבי-עברי החדש נועד לשמש את החוקרים והסטודנטים באקדמיה, את המורים והתלמידים בבתי הספר ואת שוחרי הערבית באשר הם.
המילון יצא לאור בהוצאת 'מאגנס'.