מיין לפי

צרו קשר

ראש החוג: פרופ' אורי שחמון
ori.shachmon@mail.huji.ac.il

יועצת תלמידי בוגר: ד"ר מרים גולדשטיין
mi.goldstein@mail.huji.ac.il

יועץ תלמידי מוסמך: ד"ר איאס נאסר
iyas.nasser@mail.huji.ac.il

רכזת החוג: גב' שרה פרנסה
sarap@savion.huji.ac.il
טלפון: 02-5883965
משרד: בניין רוח, קומה 4 , גוש 5 חדר 4507

שעות הקבלה:
יום א' | 11:30 - 14:30.
ימים ב' - ה' | 10:00 - 13:00.
מחוץ לשעות הפעילות: בתיאום מראש

 

סגל אקדמי

מיכל לוי

ד"ר מיכל לוי

02-588-3657
חדר 5326
שעת קבלה: בתיאום מראש או במייל, יום שני 15:00-14:00

קרא עוד
ד"ר מיכל לוי עשתה את לימודיה האקדמיים מהתואר הראשון עד השלישי באוניברסיטה העברית. היא מלמדת בחוג לשפה וספרות ערבית משנת 2000.

עבודת הדוקטורט שלה נעשתה בהנחייתם של פרופסור שרה סטרומזה ופרופ' איתן קולברג, ועניינה העולם הבא וסוגיית גמולו של האדם לאחר המוות. במרכז העבודה עומד חיבורו של הפרשן והוגה הדעות בן המאה השתים עשרה, פח'ר אלדין אלראזי, אשר מציג בהרחבה את רעיונותיהם של חכמי האשעריה ושל הוגי דעות מן המעתזלה ומזרמים אחרים באסלאם.

תחומי העניין שלה כוללים פרשנות קוראן, ספרות הכלאם, חקר השפה הערבית – הכתובה והמדוברת - על היבטיה הלשוניים והתרבותיים.

קראו פחות
אורי שחמון

פרופ' אורי שחמון

ראש החוג
חדר 5325
02-5883644
שעת קבלה: בתיאום מראש או במייל.

קרא עוד
ד"ר אורי שחמון היא דיאלקטולוגית שעוסקת בתיעוד ובאפיון להגים ערביים מדוברים. עבודת הדוקטורט שלה, שנכתבה בהנחייתו של פרופסור סימון הופקינס, התמקדה בלהג ערבי ייחודי המדובר על גבול תימן-סעודיה. מאז הרחיבה את היריעה ועסקה בלהגים נוספים בתימן ובחצי האי הערבי.

מאז שנת 2002 מקליטה ומנתחת להגים פלסטיניים שונים, ומתעניינת במיוחד בערבית הכפרית במרכז הארץ ובגליל, ובהבדלים בין הערבית של מוסלמים, נוצרים ויהודים במרחב שלנו.

בקורסים שלה היא מדריכה תלמידים בעבודת שדה דיאלקטולוגית, בעבודה עם אינפורמנטים ובניתוח לשון מדוברת. בנוסף, מלמדת ספרות ערבית מודרנית ועוקבת אחר החלחול ההדרגתי של הדיאלקטים אל הספרות היפה והעיתונות הרשמית במרחב הפלסטיני.

בימים אלה מנהלת פרויקט גדול העוסק בתהליכי שינוי לשוני בקרב ערבים נוצרים בישראל. בנוסף, שוקדת על הקמת פרויקט חדש בשיתוף עם אוניברסיטת פרייבורג הגרמנית, במסגרתו יתועדו סיפורי חיים מפי פליטים סורים באיזורים שונים בגרמניה.

קראו פחות
מיכאל אבשטיין

ד"ר מיכאל אבשטיין

חדר 6419
שעת קבלה: בתיאום מראש או במייל

קרא עוד
ד"ר מיכאל אבשטיין עוסק בחקר המיסטיקה האסלאמית הקלאסית, בדגש על קשרים בין המיסטיקה הסונית למסורת השיעית. ד"ר אבשטיין מתעניין במיוחד במיסטיקה שהתפתחה באל-אנדלוס, היא ספרד המוסלמית, וביחד עם עמיתים מתחום מדעי היהדות מבקש להתחקות אחר קשרים אפשריים בין המיסטיקה האסלאמית לבין הקבלה.

ד"ר אבשטיין השלים את לימודי התואר השלישי שלו בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית.

קראו פחות
דניאל בהר

ד"ר דניאל בהר

02-588-3456
שעות קבלה: בתיאום מראש

קרא עוד
ד"ר דניאל בהר עוסק בספרות הערבית המודרנית בדגש על שירת הפרוזה (קצידת אל-נת'ר). ב-2010 סיים לימודי תואר ראשון בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית. את תואר הדוקטורט השלים בחוג לספרות השוואתית באוניברסיטת הארווארד (PhD, 2019).

אחרי קבלתו זכה במלגת פוסט-דוקטורט בת שנתיים מטעם ה- Mellon Foundationולימד בתכניות ללימודי יהדות וללימודי מזרח תיכון בדארטמות' קולג' (Dartmouth College). עבודת הדוקטורט שלו עסקה בלשונות השירה המודרנית בסוריה, במימדיה החברתיים, התרבותיים והפוליטיים של שירה זו, וביחסיה הנרחבים עם שירות העולם בתרגום. תחומי המחקר שלו הם בתווך שבין פילולוגיה, ספרות השוואתית והיסטוריה של הרעיונות. יש לו מספר פרסומים הנוגעים בהיבטים הגלובאליים של ז'אנרים וזרמים ספרותיים במאה העשרים (מודרניזם, ריאליזם סוציאליסטי, שירת 'עדות היסטורית') ובפרט בהתגלמותם בספרות הערבית. כמו כן, הוא מתעניין בתיאוריות של תרגום ועוסק בתרגום שירה ערבית לאנגלית ולעברית. בוגר תכנית אמירים וכיהן למשך שנה כרכז התכנית.       

 

קראו פחות
מאיר מ' בר-אשר

פרופ' מאיר מ' בר-אשר

חדר 5306
02-588-3700
שעת קבלה: יום שני, 14:00-13:00

קרא עוד
פרופ' מאיר בר-אשר נולד במרוקו. את כל לימודיו האקדמיים החל מהתואר הראשון ועד הדוקטורט עשה באוניברסיטה העברית. את לימודיו לתואר ראשון, שאותם סיים ב-1978, עשה בחוג לשפה וספרות ערבית ובחוג לפילוסופיה יהודית וקבלה. את לימודי התואר השני עשה בחוג לשפה וספרות ערבית. עבודת הגמר שלו לתואר זה נכתבה בהדרכתו של פרופ' שלמה פינס ונושאה היה: "עיונים בתורת המידות של אַבּו-בַּכְּר אל-ראזי".

עם תום לימודי המ"א נסע לשנת לימודים אקדמית אחת (1983-1982) בפריז. הוא למד שם באוניברסיטת פריס 3 של הסורבון וכן בבית הספר ללימודים גבוהים (Ecole Pratique des Hautes Etudes).את עבודת הדוקטורט שלו כתב בהדרכתו של פרופ' איתן קולברג. נושא העבודה היה: "סוגיות בפרשנות הקוראן השיעית האמאמית הקדומה (מאות שלישית-רביעית להג'רה/תשיעית-עשירית לסה"נ)". הדוקטורט אושרבשנת תשנ"א (1991) בהצטיינות יתרה. מאיר בר-אשר שימש מזכיר החברה המזרחית הישראלית בין השנים 1983-1982, ואחר כך עוזר מחקר ואסיסטנט בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בין השנים 1983-1992. בשנת 1992 מונה למרצה באוניברסיטה העברית; כיהן כראש החוג לשפה וספרות ערבית בשנים 2002-2000 ואחר כך כראש המכון ללימודי אסיה ואפריקה בשנים 2006-2004. בשנת 2003 הועלה לדרגת פרופסור חבר וב-2007 נבחר לכהן כראש הקתדרה בחקר האסלאם על שם מקס שלזינגר. ב-2007 זכה בפרס מיכאל מילקן על מצוינות בהוראה במשך שלוש שנים ברציפות. שהה בשבתונים באוניברסיטאות אוקספורד ופריס.


החל מחודש ספטמבר 2002 ועד לחודש מארס 2003 עמד, יחד עם פרופ' איתן קולברג בראש קבוצת מחקר במכון ללימודים מתקדמים שבאוניברסיטה העברית. נושא עבודת המחקר של הקבוצה "בדלנות וסגירות כנגד פתיחות ואוניברסליות באסלאם השיעי(Exclusivity and Universality in Shi'i Islam).הייתה זו הפעם הראשונה שבה התכנסה קבוצת חוקרים בינלאומית לעיסוק משותף בחקר השיעה למשך תקופה כה ארוכה (חצי שנה). באוקטובר 2008 נבחר לכהונה שנייה כראש החוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית. הוא מילא תפקיד זה עד לאוקטובר 2010. החל מחודש ספטמבר 2010 ועד לחודש מארס 2011 עמד, יחד עם פרופ' מרדכי כהן, חוקר מקרא מן הישיבה יוניברסיטי בניו-יורק, בראש קבוצת מחקר במכון ללימודים מתקדמים שבאוניברסיטה העברית. נושא עבודת המחקר של הקבוצה היה "מפגש עם כתבי הקודש בתרבויות חופפות: דרכי פרשנות יהודיות, נוצריות ומוסלמיות קדומות והשלכותיהן המודרניות (“Encountering Scripture in Overlapping Cultures: Early Jewish, Christian and Muslim Strategies of Reading and Their Contemporary Implications"). לצד עבודתו באוניברסיטה העברית כיהן מאיר בר-אשר כסגן ראש מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח בשנים 1997-1994. במשך חמש שנים (2003-1998) שימש כעורכו של כתב העת 'ספונות' היוצא לאור מטעם מכון בן-צבי וכיום חבר בוועדת המערכת של כתבי העת "קתדרה","Jerusalem Studies in Arabic and Islam",ו"אלכרמל" (היוצא לאור באוניברסיטת חיפה(.

קראו פחות
מרים גולדשטיין

ד"ר מרים גולדשטיין

חדר 5312
02-588-3655
שעת קבלה: בתיאום מראש או במייל.

קרא עוד
ד"ר מרים גולדשטיין החלה את דרכה האקדמית באוניברסיטאות הארווארד (B.A., 1999) וקיימברידג' (M.Phil, 2001), והשלימה את עבודת הדוקטורט שלה באוניברסיטה העברית בירושלים. כיום עוסקת גולדשטיין בחקר הספרות הערבית-היהודית של ימי-הביניים, כמו גם בחקר ספרות הפולמוס הבין-דתי בתקופה זו.

כמו כן, גולדשטיין אחראית על פרויקט “Judeo-Arabic Biblical Exegesis in the Tenth Century,” , הממומן ע"י הקרן הישראלית למדעים (2015-2019). במסגרת הפרויקט מונחים יסודות מהותיים להבנת ההתפתחות של הפרשנות הערבית-היהודית הקדומה, ביניהם שחזור פירושו של רב סעדיה גאון לספר ויקרא, ופירושי רב שמואל בן חפני גאון לבמדבר ודברים. גולדשטיין כרגע עובדת על ספר שמוקדש לחיבור הראשון בפולמוס בין היהדות לנצרות, "תולדות ישו" בגרסאותיו בערבית-יהודית. במהלך עבודתה האקדמית זכתה גולדשטיין במספר פרסים אקדמיים יוקרתיים, ביניהם מלגת מארשאל (Marshall Fellowship) ומלגת אלון.

קראו פחות
יוסף ויצטום

ד"ר יוסף ויצטום

חדר 6424
02-588-3743
שעת קבלה: בתיאום מראש או במייל.

קרא עוד
ד"ר יוסף ויצטום השלים את לימודי התואר הראשון והשני בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית. את עבודת הדוקטורט הוא כתב באוניברסיטת פרינסטון. תחומי העניין העיקריים שלו נעים סביב הקוראן ופרשנותו, ספרות החדית', הספרות הסורית הקדם-אסלאמית, תרגומים מסורית לערבית, וגלגולי מסורות מדרש בין יהדות, נצרות ואסלאם.

 

קראו פחות
תמונה לב

ד"ר דניאל לב

בניין מנדל 224
שעות קבלה מראש: בתיאום מראש או במייל

קרא עוד
ד"ר דניאל לב השלים את לימודי התואר הראשון שלו באוניברסיטת שיקגו, ואת התואר השני והשלישי השלים באוניברסיטה העברית בחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת. מחקריו מתמקדים בהגותו של אבן תימייה ובמסורת הסַלַפית באסלאם. השנה הנוכחית משמש ד"ר לב כעמית מנדל במרכז מנדל סכוליון.

קראו פחות
swr_-_ys_nsr

ד"ר איאס נאסר

בניין מנדל, חדר 253
02-5883457
שעות קבלה: בתיאום מראש

קרא עוד
ד"ר איאס יוסף נאסר, יליד כפר סמיע שבגליל העליון, הוא משורר וחוקר העוסק בשירה ובספרות הערבית הקלאסית. הוא סיים את כל לימודיו האקדמיים באוניברסיטה העברית בחוג לשפה וספרות ערבית ובחוג לספרות השוואתית.

עבודת הדוקטור שלו, שנכתבה בהנחייתם של פרופ' אלברט ארזי ופרופ' מאיר בר-אשר, מתמקדת בניתוח הנרטיב בקצידה הערבית בתקופה הקדם-אסלאמית והאסלאמית המוקדמת. בשנים 2019-2018 הוא השלים את לימודי הבתר-דוקטורט בחוג לספרות ערבית באוניברסיטה החופשית ((Frei Universität בברלין, ובהמשך כעמית מחקר במרכז מנדל סכוליון באוניברסיטה העברית.

מחקריו של ד"ר נאסר עוסקים בשירת היין הקדם-אסלאמית, בשירת האהבה הקדומה, בערכים המתוארים בשירה הערבית הקלאסית ובספרות ה"אדב" (ספרות יפה בעלת אופי אקלקטי ואנציקלופדיסטי). במחקרו האחרון עסק ד"ר נאסר בכתבי היד של כִּתַאבּ אלזַּהְרַה, אנתולוגיה של שירה ערבית מן המאה התשיעית, פרי עטו של מֻחמד בן דַאוד אלאִצְפהאני. ד"ר נאסר האיר על יסוד כתבי יד אלה היבטים רבים שעד כה היו עמומים במהדורות הדפוס של הספר. הוא אף מתמקד בתיאורית הנרטולוגיה כפי שהיא מוצאת את ביטויה בספרות הערבית המודרנית. כן הוא עוסק בהתפתחותם של מוטיבים קלאסיים בספרות המודרנית.

ד"ר נאסר זכה במהלך לימודיו ומחקריו בפרסים יוקרתיים, שהאחרון שבהם הוא מלגת מעוף.

 

وُلد الدّكتور إياس يوسف ناصر في قرية كفرسميع في الجليل الأعلى، وهو شاعر وباحث مختصّ في الشّعر والأدب العربيّ القديم. أكمل دراسته في قسم اللّغة العربيّة وآدابها وقسم الأدب المقارن في الجامعة العبريّة في القدس، وحصل على درجة الدّكتوراه عام 2017 في موضوع الفنّ القصصيّ في النّسيب في قصائد الشّعراء قبل الإسلام والشّعراء المخضرمين. حصل على منحة منيرفا الألمانيّة لمواصلة أبحاثه بعد الدّكتوراه، فالتحق بقسم الأدب العربيّ في الجامعة الحرّة (Frei Universität) في برلين عامَيْ 2018 – 2019، ثمّ انتقل عام 2019 إلى مركز مندل – سخوليون في الجامعة العبريّة ليكون عضوًا باحثًا فيه. عُيّن محاضرًا للأدب والشّعر العربيّ في قسم اللّغة العربيّة وآدابها في الجامعة العبريّة عام 2021.

 

يُعنى الدّكتور إياس ناصر بدراسة الشّعر والأدب العربيّ القديم، ويُطوّف في أبحاثه على موضوعات متعدّدة، منها: الخمريّات في الشّعر القديم، والفنّ القصصيّ في مقدّمة القصيدة العربيّة قبل الإسلام، ونظرة النّقّاد في العصر العبّاسيّ إلى الغزل وأثره في الأدب العربيّ. وقد تناول في دراسته الأخيرة كتاب الزّهرة لمحمّد بن داود الأصفهانيّ، فكشف عن أسلوب المؤلّف في ترتيب الكتاب، مستعينًا بمخطوطة نفيسة لم تأخذ بحظّها من النّظر والبحث في الطّبعات التي صدرت للكتاب حتّى يومنا هذا. كذلك يتقصّى نظريّة فنّ القصّة ومصطلحاتها في النّقد والأدب الحديث، ويتتبّع تطوّر المعاني والصّور الأدبيّة التي تتجلّى في الأدب العربيّ قديمًا وحديثًا. نال الدّكتور إياس ناصر عدّة جوائز في مسيرته الدّراسيّة، وكان آخرها منحة معوف التي يقدّمها مجلس التّعليم العالي إلى الباحثين المتميّزين.

 

 

קראו פחות
עפרה תירוש-בקר

פרופ' עפרה תירוש-בקר

חדר 2113 בניין רבין
02-588-0244
שעת קבלה: בתיאום מראש, יום ג' 14:00-13:00,

קרא עוד
עפרה תירוש־בקר למדה לתואר ראשון בחוגים ללשון העברית ולשפה וספרות ערבית לתואר הראשון באוניברסיטה העברית. את לימודי התואר השני עשתה במסגרת תכנית אישית בלשונות היהודים וספרויותיהם, עבודת הגמר שלה לתואר זה, שנכתבה בהדרכתו של פרופ' משה בר-אשר, עסקה בתרגום ערבי-יהודי לספר תהלים מקונסטנטין שבאלג'יריה. בשנת תש"ס היא סיימה את עבודת הדוקטור שהגישה לאוניברסיטה העברית על לשון חכמים הנמסרת בספרות הקראים בימי הביניים שנכתבה ברובה בערבית יהודית, אף זו בהדרכתו של פרופ' משה בר-אשר.

את השתלמות הבתר־דוקטורט שלה ערכה במרכז ללימודי היהדות באוניברסיטת הארווארד כעמית־כבוד של קרן סטאר וכמלגאית פולברייט בשנת תש"ס (2000) ובמרכז בן־יהודה לחקר תולדות הלשון העברית באוניברסיטה העברית בשנים תשס"א–תשס"ב (2001–2002).

תירוש־בקר היא פרופסור בחוג לשפה וספרות ערבית ובחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים. היא משמשת ראשת המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם באוניברסיטה העברית, ולאחרונה שימשה ראשת החוג ללשון העברית וללשונות היהודים. נוסף על כך היא חברה מלאה באקדמיה ללשון העברית. פרופ' תירוש-בקר היא המייסדת ועורכת־שותפה של כתב העת Journal of Jewish Languages היוצא לאור מטעם הוצאת בריל, עורכת-שותפה של כתב העת "מסורות: מחקרים במסורות הלשון ובלשונות היהודים", ועורכת תחום הלשונות והבלשנות בגרסה המקוונת של Encyclopedia of Jews in the Islamic World. בשנים 2011-12 ו 2016-17 היא הייתה פרופסור אורח באוניברסיטת הארווארד.

תירוש־בקר היא כלת פרס האקדמיה ללשון העברית ע"ש רוברט ומישל אסרף לשנת תשע"א וכלת פרס בן־צבי לחקר קהילות ישראל במזרח לשנת תשע"ג. באותה השנה היא זכתה גם בפרס הראשון בפרסי פולונסקי ליצירתיות ומקוריות במדעי הרוח לשנת תשע"ג. ספרה "גנזי חז"ל בספרות הקראית" (כרך א: עיונים פילולוגיים ובלשניים; כרך ב: מהדורה מדעית מוערת של הטקסטים) יצא לאור בשנת תשע"ב (2011).
תחומי המחקר שלה עוסקים במגע שבין הערבית והעברית, ובכלל זה: הערבית היהודית החדשה של צפון אפריקה: חקר הדיאלקטים של הערבית היהודית החדשה במגרב, חקר טקסטים הכתובים בערבית יהודית חדשה מסוגות שונות: עיתונות מודרנית, תרגומים, סיפורים, מסמכים וכדו'; תרגומי המקרא לערבית יהודית ותרגומים של חיבורים בתר-מקראיים, למשל: ההגדה של פסח, פרקי אבות, פיוטים, רומנים מודרניים, מעשיות וסיפורים עממיים, פתגמים; המגע בין הערבית לעברית בימי הביניים ובעת החדשה. העברית המשוערבת, עברית של ימי הביניים, תרגומים מערבית לעברית בימי הביניים, העברית ששימשה את יהודי אלג'יריה בעת החדשה. כן היא עוסקת בלשון חז"ל בספרות הקראית בימי הביניים.

קראו פחות