אנו שמחים להזמינכם למעמד הוקרה לכבוד פרופ׳ יוחנן פרידמן שיתקיים ביום שני, כ"ה באדר שני תשפ"ב, 28 במרס 2022. האירוע יתקיים בבניין מנדל, חדר 530, קמפוס הר הצופים.
לפרטים נוספים, כולל רשימת הדוברים, ניתן לראות בהזמנה המצורפת ובקישור כאן
אנו שמחים מאוד לבשר על זכייתו של פרופ׳ מאיר בר-אשר בפרס Excellence and R.R. Hawkins award מטעם Association of American Publishers על ספרו Jews and the Qur’an.
ספרו שיצא לאור לאחרונה בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון זכה בפרס זה על מצויינותו בתחום התיאולוגיה ומדעי הדתות (THEOLOGY & RELIGIOUS STUDIES).
חברי החוג גאים בהישג נפלא זה ומאחלים לו הצלחה רבה גם בהמשך פועלו המדעי.
"كيف نقول בדיעבד باللّغة العربيّة؟" ("כיצד אומרים "בדיעבד" בערבית?")
לקריאת המאמר לחצו כאן.
בתאריך 22.12.2021 קיימו תלמידי החוג כנס חוגי לכבוד יום השפה הערבית הבינלאומי.
أصدقائي الأعزاء
يا لها من أمسية رائعة قضيناها!
تهانينا لعالية وأمل وهديل وزينة، طالباتنا الرائعات، اللواتي بادرن بفكرة هذه الأمسية وبذلن جهودًا وقدن جميع الأنشطة بأسلوب لطيف وممتع. لقد كان كل شيء منظّمًا بشكل مثالي ، كان تعاون الجمهور ملفتًا وقضى جميع الحضور وقتًا ممتعًا.
شكراً جزيلاً وخاصاً للدكتور إياس ، زميلنا وصديقنا العزيز ، الذي رافق هذه المبادرة بدءًا من مرحلة التخطيط والإعداد ووصولا إلى التنفيذ الناجح الليلة ، وكل ذلك بتفانٍ وإخلاص وحسن نية.
מורי החוג לשפה וספרות ערבית ותלמידיו שולחים את ברכותיהם הלבביות לפרופ׳ מאיר בר-אשר על קבלת תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לוזאן בשוויץ על תרומתו המשמעותית והייחודית לחקר הקוראן.
אוניברסיטת לוזאן (Lausanne) בשוויץ הודיעה על הענקת תואר ד"ר לשם כבוד (Doctor Honoris Causa) לפרופ' מאיר בר-אשר מהחוג לשפה וספרות ערבית על תרומתו המשמעותית והייחודית לחקר הקוראן. התואר יוענק לו בטקס חגיגי שיתקיים בחודש יוני 2022, בלוזאן.
אנו שמחים לפרסם את שמות תלמידי הבוגר הזוכים בפרס ע"ש פרופ' דוד איילון ופרופ' פסח שנער לשנת תשפ"א:
אמאני עבד אלרחמאן, זין אבו ח'צ'יר, ושחר לויקסון. יישר כוחכם, שתלכו מחיל אל חיל!
يسعدنا نشر أسماء طلاب الباكلوريوس الفائزين بالجائزة على اسم بروفسور دافيد أيالون وبروفسور پیساح شنعار لعام 2021:
أماني عبد الرحمن, زين أبو خضير, وشاحار لفيكسون. مبروك, يعطيكم الف عافية!
החוג לשפה וספרות ערבית מברך את המרצים החדשים שמצטרפים לסגל הבכיר בחוג! תוכלו להכיר את המרצים החדשים ע"י מה שהם כתבו על עצמם:
ד"ר איאס נאסר:
"אהבת השפה הערבית געשה במעמקי ליבי עוד בילדותי, והמורה הראשון שזכיתי בעונג רב ללמוד ממנו את השפה הערבית הוא אבי הסופר יוסף נאסר, אשר העמיד אותי על קסמה של השירה והרטוריקה הערבית.
אהבה זו מצאה את ביטויה בלימודים בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית אשר חשפו בפניי היבטים מגוונים ומיוחדים בספרות הערבית, וכבר בשנה השנייה ידעתי לאן העיניים נשואות. אחרי כמה שנים השלמתי בחוג את עבודת הדוקטור שלי בהנחייתם של פרופ' אלברט ארזי ופרופ' מאיר בר-אשר בנושא "הנרטיב בנַסִיבּ בשירה הערבית הקדומה" – נושא שעוסק בעיקר בפרשת אהבתו העגומה של המשורר ובחזרתו אל המחנה הנטוש של האהובה בחלוף כמה שנים. מן המחנה הנטוש של הדוקטורט עברתי לגור בברלין במסגרת מלגת בתר-דוקטור בחוג לספרות ערבית באוניברסיטה החופשית. נסיעות רבות בגרמניה ובאירופה השתלבו במהלך שהייתי בברלין: ביקרתי באוניברסיטאות רבות, נסעתי לספריות ענקיות, עיינתי בכתבי יד קדומים, השתתפתי בהרצאות ובסמינרים רבים, וגם נהניתי מאוד לשחזר את הגרמנית שלי שכבר למדתי בעבר. חזרתי בהמשך לירושלים כעמית מחקר במרכז מנדל-סכוליון באוניברסיטה העברית, ואני נרגש וגאה להצטרף כיום כמרצה בסגל החוג לשפה וספרות ערבית וכמומחה של השירה והספרות הערבית.
אני עוסק בשירת האהבה הקדם-אסלאמית ובהתפתחותה בתקופות מאוחרות, בשירת היין הקדומה ובתיאורי המשתה והשתיינים, בערכים ובקודים של החברה הקדם-אסלאמית אשר באים לידי ביטוי בשירה, בתורת הביקורת הקדומה בספרות הערבית, בתיאוריית הנרטיב ובכִּתַאבּ אלזַּהְרַה מאת מחמד בן דאוד אלאצפהאני (המאות התשיעית והעשירית) – אנתולוגיה שרוב פרקיה מוקדשים לשירת אהבה.
בשנה הבאה אלמד כמה קורסים, בין היתר: מבוא לשירה ערבית קדומה, שירת האהבה בכִּתַאבּ אלזַּהְרַה מאת מחמד בן דאוד אלאצפהאני ומבחר טקסטים מספר אלאע'אני מאת אבו אלפרג' אלאצפהאני."
ד"ר דניאל בהר:
השפה והספרות הערבית הגיעו אל סף ביתי במעטפה חומה שמוענה אליי מפרופ' ששון סומך ז"ל. אימי המנוחה סיפרה לששון על מאמציי ללמוד ערבית ספרותית ועל ניצני העניין שלי בספרות. מעטפה זו העניקה לי את חווית היסוד של קריאה בערבית ואת ספר המקור הראשון בבעלותי: ספר זיכרונות מאת הסופר היהודי-קראי מוריס שמאס, "עִזָה נכדת נפרתיתי," המגולל את חייו בישראל של מהגר מצרי, בן בית בתרבות הערבית, ויחסיו המיוחדים עם אשתו שאך נפטרה. הספר קנה מקום קסום בליבי הן בגלל השולח והן משום שבאמצעותו פילסתי נתיב בשפה הערבית, תוך עלעול תכוף בעותק יד-שנייה מהוה של מילון איילון שנער. מצאה חן בעיני הפסיעה האיטית בנבכי המשפט הערבי המשתרג, והנאה מאתגרת זו הביאה אותי אל ירושלים ואל החוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית.
החוג לערבית פתח את עולמי לגיוונה של התרבות הקלאסית, כתביה הקנוניים ומסורות החשיבה וההבעה שכונסו בה. להבנתי, הספרות המודרנית במיטבה ממשיכה ומפתחת את מסורת ה-أدب (אַדַבּ) כשילוב בין הבדיון, כוח הסינתזה, ההמצאה והשנינות, והמוסר במובנו האנושי כדרך ארץ. תחום העניין שלי הוא השירה הערבית המודרנית ויחסיה עם המסורת הקלאסית ושירת העולם. עבודת הדוקטורט שלי נכתבה במסגרת החוג לספרות השוואתית באוניברסיטת הרווארד ועסקה בעיצובה של שירת הפרוזה בסוריה תוך מגעים עם המודרניזם הערבי בבירות, עם עולם המחשבה הסוציאליסטי ועם תרגומים ממשוררים מערביים ומזרח אירופיים. עבודה זו המחישה בפני את חשיבות מחקר התרגומים בכלים השוואתיים להבנת המערכת הספרותית בעולם הערבי: כשם שאין עמים ולאומים "מיוחסים" השוכנים לבדד בעידן הגלובליזציה והמודרנה, כך אין השגב ניתן לספרות לאומית אחת ואין ספרות לבדד תשכון. במסגרת עבודתי בארצות הברית לימדתי מגוון קורסים על התרבות הערבית-יהודית בעבר ובהווה, על פרקטיקה ותיאוריה של שירת האהבה בתרגום ועל ירושלים בפריזמה בין-תרבותית.
החזרה לירושלים כחבר סגל הינה סגירת מעגל במובן של מימוש היעד שהצבתי לעצמי: להעשיר ולפתח את לימודי הספרות הערבית המודרנית בארץ תוך קשירתה למסורות תרבותיות ואינטלקטואליות מגוונות. תכנית אמירים, בה השתתפתי כתלמיד ועבדתי כרכז ומתרגל, אימנה אותי בפריסת רשתות רב-תחומיות בגישה לטקסט. בקורסים שאלמד תיבחן הספרות הערבית כעולם יצירה רב-ממדי בעל יחסים מורכבים, המובעים בצורה ובחותם סגנוני, למודרנה כמציאות היסטורית. בשנת תשפ"ב אלמד מבוא לשירה הערבית המודרנית ומבוא לרומן הערבי בסמסטר א' ובסמסטר ב' אעביר סמינר על תרבות ופוליטיקה בסוריה ואדריך קריאה של ספרות ערבית בתרגום. אני מצפה למפגש עם תלמידי החוג והפקולטה ומקווה לחלוק איתם את חדוות ההעמקה בתכניו של המרקם הספרותי המעובה וללמוד מהתרשמויותיהם.
