דבר ראש החוג

under construction...

על החוג

אוהבים את השפה הערבית?

בחוג לשפה וספרות ערבית – הוותיק ביותר בארץ ובעל מוניטין בין-לאומיים –  תוכלו לרכוש ידע עיוני ומעשי בלשון הערבית לסוגיה ורבדיה - קלאסית, ספרותית, מודרנית ומדוברת. תלמידי החוג נחשפים למקורות החשובים של הספרות הערבית הקלאסית, הערבית הבינונית והערבית המודרנית וגם לרקע ההיסטורי והדתי שלהן.

מה לומדים אצלנו?

בחוג לשפה וספרות ערבית לומדים סטודנטים בעלי רקע קודם בשפה הערבית. משום כך, כבר בשנת הלימודים הראשונה מגיעים תלמידינו לרמת שליטה גבוהה בשפה הכתובה, ומפתחים כלי עבודה וניתוח ברמה המתקדמת ביותר. במהלך הלימודים בחוג תרכשו ידע בספרות הערבית לתקופותיה, החל בקוראן ובשירה הערבית הקדם-אסלאמית וכלה בספרות המודרנית. בקורסי היסוד תבססו את ידיעותיכם בדקדוק ובתחביר ובהמשך תכירו את תולדות השפה הערבית ורבדיה בכל התקופות. באמצעות ההבנה הלשונית הזאת והרקע התרבותי וההיסטורי שרכשתם תוכלו לעסוק באופן מעמיק בספרות הערבית הקלאסית לסוגיה: הקוראן והחדית', ספרות ימי-הביניים והספרות היפה (אדב), הערבית היהודית לתקופותיה, הפרוזה המודרנית והשירה הערבית המודרנית והדיאלקטים הערביים. למידע על מסלולי הלימוד ופרטים נוספים ראו נא בלשונית ׳תוכנית לימודים׳ – תואר ראשון.

מה עושים עם זה?

בוגרי החוג משתלבים במגוון של אופני תעסוקה שבהם נדרשת ידיעה יסודית של הלשון והתרבות הערבית: עולם התקשורת, מכוני מחקר, עבודות תרגום ועריכה, השירות הציבורי ושירות המדינה כגון משרד החוץ, משרד המשפטים, משרד החינוך, משרד הפנים ומשרדי ממשלה נוספים, עורכי דין פרטיים הזקוקים למתורגמנים ועוד. בוגרינו מפגינים ידע מעמיק ומרשים בשפה הערבית ובתרבותה, אשר נזקף לזכותם כאשר הם פונים למקומות תעסוקה רבים.

נוסף על כך, אחת ממטרותינו החשובות בחוג היא להחזיר את לימודי הערבית בבתי הספר התיכוניים בארץ למעמד היוקרתי הראוי להם. במסגרת החוג אנו מציעים שני מסלולים להכשרת מורים לערבית, שבהם ניתן ללמוד במקביל ללימודים לתואר בערבית. תוכנית ההכשרה מרוכזת בשני ימי לימוד בשבוע. על שני המסלולים הללו ראו נא בלשונית ׳תוכנית לימודים׳ – תעודת הוראה.

האם אפשר להמשיך לתארים מתקדמים?

בחוג לשפה וספרות ערבית ניתן ללמוד לתארים מתקדמים. לאורך השנים מגיעים אלינו גם תלמידים מתקדמים מאוניברסיטאות ברחבי העולם המבקשים לכתוב את עבודות המחקר שלהם בהדרכת מורי החוג. נושאי הלימוד והמחקר בתארים המתקדמים משקפים את תחומי עניינם והתמחותם של מורי החוג, בהם:

  • תחום הלשון: הערבית והשפות השמיות, הערבית היהודית של ימי הביניים והעת החדשה, הלהגים הערביים המודרניים והדקדוק הערבי על פי גישות מודרניות וקלאסיות.
  • תחום הספרות: הספרות הערבית הקלאסית, הספרות הערבית המודרנית, שירה ערבית מודרנית - גם בת זמננו, תולדות המחשבה המוסלמית והספרות הפולמוסית, ההיסטוריוגרפית המוסלמית.
  • תחום דת האסלאם וההיסטוריה של דת האסלאם  הקוראן והחדית', ההיסטוריה החברתית והפוליטית של האסלאם הקדום, הכיתות באסלאם, יחסים בין-דתיים בעולם האסלאם.

___________________________________________________

קצת היסטוריה

החוג הוקם בשנת 1926 כחלק מהמכון למדעי המזרח שנקרא לימים המכון ללימודי אסיה ואפריקה. היה זה אחד משלושת המכונים הראשונים של האוניברסיטה העברית – לב לבה של האוניברסיטה.

פרופ' ג' וייל בקבלת פנים לכבוד יום הולדתו השבעים

כמו יתר סגל המחקר וההוראה של האוניברסיטה העברית גם מייסדי המכון היו ברובם מלומדים יהודיים מגרמניה. שני מנהליו הראשונים של המכון היו יוסף הורוביץ וגוטהולד וייל, שניהלו אותו במקביל להמשך עבודתם במוסדות אקדמיים בגרמניה. לצדם שימשו בהוראה במכון מלומדים שכבר השתקעו בירושלים או כאלה שנולדו כאן. מלומדים אלה פיתחו את התוכנית ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטה. עמהם נמנים לאו אריה מאיר (1895-1959), נצר לשושלת רבנים חסידיים שעלתה מגליציה, אשר התמנה למרצה לאמנות ולארכיאולוגיה מוסלמית; לוי ביליג (1897-1936), יהודי אנגלי שלמד לימודי יהדות ולימודים קלאסיים בלונדון והיה מחלוצי החוקרים של השיעה הקדומה עד להירצחו ב-1936; דוד צבי בנעט (1893-1973), מלומד רחב אופקים שעלה מגרמניה, והתעניין בעיקר בהגות היהודית והמוסלמית בימי הביניים; ושלמה דוב גויטיין (1900-1985), מלומד דגול שנודע בעיקר בזכות עבודתו המונומנטאלית על גניזות קהיר. בנעט הגיע לאוניברסיטה העברית מחיפה שבה שימש כמורה לתנ"ך ולעברית בבית ספר תיכון. בשנות השלושים של המאה העשרים הצטרפו לסגל המכון עוד שני מלומדים נודעים: יעקב חיים פולוצקי, מגדולי הבלשנים במאה העשרים שהתמחה באגיפטולוגיה; וגוטהולד וייל, מנהל המכון לשעבר, שהתמחה בבלשנות ערבית ותורכית.

פרופ' לאו אריה מאיר (ימין), פרופ' ד. איילון (שמאל)

פרופ' לאו אריה מאיר (ימין), פרופ' דוד איילון (שמאל)

עם קום מדינת ישראל בשנת 1948 הוקם לצד החוג לשפה וספרות ערבית חוג ללימודי ההיסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה. ראשוני המורים בו היו שני סטודנטים לשעבר מהחוג לשפה וספרות ערבית: דוד איילון, שהתמחה בממלוכים, ואוריאל הד, שהתמחה בלימודי תורכיה.

מאז היווסדו, הכשיר החוג לשפה וספרות ערבית דורות רבים של עוסקים בערבית ובדת האסלאם; סטודנטים שלימים רבים מהם מילאו תפקידים חשובים בשירות המדינה, בחינוך ומחקר והוראה באוניברסיטאות בארץ ומחוצה לה.

 

 פרופ' ח. פולצקי מעיין בספרים בספרייתו של מנזר סנטה קטרינה כחלק ממשלחת האוניברסיטה העברית לסיני

משלחת האוניברסיטה העברית לסיני: פרופ' ח' פולצקי מעיין בספרים בספרייתו של מנזר סנטה קטרינה (מאחוריו, פרופ' ב' מזר עם צלם המשלחת, מר ש' שוויג)

     

חינוך קהילתי מטעם האוניברסיטה בזמן חופשת הקיץ: פרופ' ש"ד גויטיין מרצה בפני קבוצה של לומדים בחיפה

חינוך קהילתי מטעם האוניברסיטה בזמן חופשת הקיץ: פרופ' ש"ד גויטיין מרצה בפני קבוצה של לומדים בחיפה